|
|
נזקי בור, אש, בהמה
|
|
לפני זמן מה התחלתי לחפש ביהדות הדרכה מעשית לנושא זיהום אויר, ולשם כך התחלתי ללמוד מסכת בבא קמא ולנסות להבין את המשמעות של סוגי הנזיקין השונים.
בין השאר הגעתי לדברי רבא בדף ה:, שאפשר ללמוד את כל אבות הנזיקין מנזקי בור ואב-נזיקין אחר כלשהו. ולא הבנתי איך אפשר ללמוד את נזקי הבהמה מנזקי בור ואש, והרי בבור ובאש אין רוח חיים! אילו היו כתובים בתורה רק נזקי בור ואש, היינו חושבים שרק מי שיוצר נזקים דוממים חייב באחריותם, אבל אם הנזק נגרם ע"י בעל חיים, אז הבע"ח אשם ולא האדם!
|
התשובה:
|
|
הערה יפה. אולם השאלה היא האם ניתן להטיל אחריות על בעל חיים - האם הוא אישיות משפטית שיכול להיות אשם. אפשרות כזו לא מעלה הגמרא על דעתה. אם כן כל מה שמייחד את הבהמה היא היותה מסוגלת להזיק לא רק במקום זה אלא ללכת למקומות אחרים. בזה היא אינה שונה איפוא מאש. האדם- בעל הבהמה יודע שבהמתו עשויה לעזוב את מקומה ולהזיק במקום אחר וממילא קל וחומר [או בנין אב] מאש ילמד דין נזק הבהמה.
אמנם אין זה אומר שלא ניתן לשקול את אפשרות האחריות של הבהמה. אך הסוגיה הנ"ל ראתה כמובן מאליו שאין הבהמה אחראית או אשמה.
לימוד פורה
עמית קולא
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
נזקי בור, אש, בהמה
|
|
|
|
רשימת התגובות  
|
|
|
הדגשה
- שלום וברכה, 01/05/2006
ניתן לראות שלפי המשנה, זה שיש בהם רוח חיים לא רק שזו לא סיבה לפטור אלא זו דווקא סיבה לחייב: ``ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים כהרי האש שאין בה רוח חיים``, והסיבה לכך היא כנראה שהאחריות המוטלת על האדם גדולה יותר כי הוא יודע שלשור שלו יש רוח חיים ויכול להזיק מדעתו ולכן צריך להקפיד יותר בשמירתו.
|
אמת
|
|
|
|
|
|
|