[צוואת אברהם]


[שנת 2052]

(א) וביובל השנים וארבעים בשנה הראשונה לשבוע השביעי קרא אברהם אל ישמעאל ושנים עשר בניו, ואל יצחק ושני בניו, ואל ששת בני קטורה ובניהם. (ב) ויצו אותם לשמור את דרך ה' לעשות צדקה ואהוב איש את אחיו ולעשות כן בכל מלחמתם אשר יצאו על כל המתקומם לנגדם, ולעשות משפט וצדקה בארץ. (ג) [ולמול] את בשר בניהם על פי הברית אשר כרת אתם, ולא יסורו ימין ושמאל מכל הדרך אשר צוה ה' אותנו, ולהשמר מכל טמא, ולהרחיק כל טומאה וזנונים. (ד) וכי תחל אשה או נערה לזנות בקרבכם, באש תשרפו אתהן ולא תתורו לזנות אחרי עיניהן ואחרי לבבן. (ה) ולא יקחו להם נשים מבנות הכנעני, כי זרע כנען יכרת מן הארץ. (ו) ויזכירם את משפט הרפאים ואת משפט סדום אשר נשפטו בעוון חטאתם וזנוניהם וטומאתם ומשחתם איש באחיו. (ז) בגלל זנותם אבדו, ואתם השמרו מכל זנות וטומאה ומכל כתם החטא לכל טומאתו, לבל תתנו את שמנו לקללה וכל חייכם לחרפה. (ח) ולבל [יפלו] כל בניכם לפי חרב, ולבל תהיו ארורים כסדום ושאריתכם כבני עמורה. (ט) העידותי בכם בני, אהבו את אלוהי השמים ושמעו לכל מצוותיו, ולא תלכו אחרי אליליהם ותועבותיהם. (י) ולא תעשו לכם אלוהי מסכה ופסילים, כי תוהו המה ואין רוח בקרבם, כי מעשה ידי אדם הם, וכל הבוטחים בהם יבושו כל אשר בטחו בהם. (יא) לא תעבדום ולא תשתחוו להם, כי את אל עליון אותו תעבודו ואליו תשתחוו לעולם ועד, והוחילו לישועות פניך אלוהים כל הימים. (יב) ועשו משפט וצדקה ומישרים לפניו, למען יחשוק בכם ויתן לכם רחמיו ויוריד לכם מטר בערב ובבוקר, ויברך את כל מלאכתכם וכל אשר תעבדו על האדמה. (יג) וברך את דגנכם ומימיך זרע בטנך וזרע ארצך שגר אלפיך ועשתרות צאנך. (יד) והיית לברכה בקרב הארץ וכל עמי הארץ יחפצו בכם ויברכו את בניכם בשמי, והיו ברוכים כמוני.

(טו) ויתן לישמעאל ולבניו ולבני קטורה מתנה וישלחם מעל יצחק בנו. (טז) וישמעאל עם בניו ובני קטורה עם בניהם נסעו יחדו וישבו מפארן עד לבא בבלה בכל הככר אשר מקדם נוכח המדבר. (יז) ויתחברו איש אל אחיו ויקראו בשם ערבים וישמעאלים.