(א) ובשנה השישית לשבוע השלישי ליובל הארבעים ותשעה הלכת ותשב ששה שבועים ושנה אחת.
(ב) ותשב מצרימה בשבוע השני בשנה השנית ליובל החמישים [=2410]. (ג) ואתה ידעת את אשר דבר אתך בהר סיני, ואת אשר אבה השר משטמה לעשות לך בשובך מצרימה בדרך בחג הסוכות. (ד) הלא התחזק בכל כוחו להמית אותך ולהציל את המצרים מידך, בראותו כי שולחת לעשות משפט ונקמה במצרים. (ה) ואציל אותך מידו, ואעש אותות ומופתים אשר צווית לעשות במצרים לעיני פרעה וכל ביתו ועבדיו ועמו.

(ו) ויעש ה' נקמה בם, נקם כבד בגלל ישראל, ויכם וימיתם בדם ובצפרדע ובכנים ובערוב ובשחין אבעבועות פורח. (ז) ואת בהמתם [הרג] בדבר ובברד, ויך בו את כל צמחם, ובארבה אשר אכל את הפלטה הנשארת מן הברד. (ח) ובחושך, ואת בכוריהם מאדם עד בהמה [הרג]. (ט) ובכל אליליהם עשה ה' שפטים, וישרוף אותם באש. (י) והכל צווה בידך לעשות אותו, וטרם תעשה ותדבר אל מלך מצרים ולפני כל עבדיו ולפני עמו. (יא) והכל נעשה בדברך, עשרה שפטים גדולים ונוראים באו על ארץ מצרים לנקום נקמת ישראל. (יב) ואת כל זאת עשה ה' בעבור ישראל ועל פי הברית אשר כרת עם אברהם, ויינקם מהם על אשר לחצו אותם בפרך.

(יג) ויעמוד השר משטמה לך לשטן, ויחפוץ להפיל אותך ביד פרעה, ויעזור את חרטומי מצרים ויושיעם לעשות הדבר לפניך. (יד) אמנם נתנו בידם להוציא את המכות, אך את הרפואות לא נתנו להם להעשות על ידיהם. (טו) וה' הכה אותם באבעבועות הרעות, ולא יכלו לעמוד לפניו, כי הכחדנו אותם לבלתי עשות עוד גם אות אחת. (טז) ובכל האותות והמופתים מאן השר משטמה להכלם, עד אשר התחזק ויקרא אל המצרים לרדוף אחריך בכל חיל מצרים ברכביהם ובסוסיהם, ובכל רוב עמי מצרים. (יז) ואעמוד בינך וביניהם בין המצרים ובין בני ישראל ואציל את בני ישראל מידם מיד המצרים. (יח) ויוליך ה' אותם בתוך הים ביבשה, ואת כל האנשים אשר חיזק את לבבם לרדוף אחרי ישראל ירה ה' אלוהינו בתוך הים במצולות התהום. (יט) תחת בני ישראל אשר השליכו המצרים אותם למאה ולמאות אל היאור, על כן נקום נקם מהם. ואלף אנשי חיל גיבורים ואמיצים טבעו בעבור יונק אחר המומת מבני עמך אשר השליכוהו היאורה.
(כ) ביום הארבעה עשר ובחמשה עשר ובשישה עשר ובשבעה עשר ובשמונה עשר היה השר משטמה אסור וכלוא מאחרי בני ישראל למען לא יוכל לעמוד לשטן להם. (כא) ביום התשעה עשר שלחנו אותו לחופשי, למען יעזור את המצרים, ולמען ירדפו אחרי בני ישראל. (כב) ויכבד את לבם ויקשה אותם, ויתגבר עליהם כרצון ה' אלוהינו למען יכה את המצרים וישליכם אל הים. (כג) וביום החמשה עשר אסרנו אותו, לבלתי היות לשטן לבני ישראל ביום אשר שאלו הכלים והשמלות מאת המצרים כלי כסף זהב ונחושת. (כד) לנצל את מצרים על אשר עבדו אותם, יען אשר לחצו אותם בפרך ולא נתנו את בני ישראל לצאת ריקם ממצרים.