מלחמת גדעון במדיינים -
מלחמת יושבי הקבע בנוודים

ד"ר יוסי שפנייר

שופטים ו-ז

"טללי אורות" ט', תש"ס
מכללת אורות ישראל, אלקנה

(הודפס ללא ההערות)





תוכן המאמר:

א. נוודים מול יושבי הקבע
ב. מוטיבים של נוודים, אנשי ספר ויושבי קבע
    1. מקנה, אהל, ארבה וגמלים
    2. אלה
    3. חובט חיטים בגת
    4. טל, גיזת הצמר בגורן
    5. צליל לחם שעורים
ג. סיכום המוטיבים השונים וחלוקתם לאזורים גיאוגרפיים
ד. סיכום

תקציר:
המוטיבים השונים של תרבויות חיים שונות: נוודים, יושבי ספר ויושבי קבע, המשתקפים בסיפור מלחמת גדעון במדיינים.

מילות מפתח:
גדעון; מדיין; שופטים (ספר).


א. נוודים מול יושבי הקבע
תקופת השופטים הייתה רבת תהפוכות ותככים בין בני ישראל המתנחלים בארץ ובין העמים בכנען ועמים אחרים מחוץ לאזור.

סיפור מלחמתו של גדעון במדיינים בספר שופטים ו-ז הוא סיפור מיוחד במינו המשקף את המצב הגיאופוליטי המיוחד ששרר בתקופה זו, כששדה המערכה המרכזי המתואר בפרקים אלה הוא באזור עמק יזרעאל. פרשת גדעון ומלחמתו מורכבת מכמה חלקים ומשולבים בו מוטיבים ציוריים, אך כפי שנראה גם ריאליים. זו גם הארוכה מכל פרשיות ספר שופטים, ומשום כך נכתבו סביבו חיבורים רבים.


כאן נאיר את הפרשה תוך הדגשת המתח שבין הנווד ויושב הקבע. לדעתנו, בפרקים אלו משוקעים יותר מאשר רמזים למאבק בין שתי תרבויות, המקיימות ביניהן מאבק מתמיד. יושבי הקבע, שבטי ישראל, שעברו זה מכבר מנוודות ונמצאים בשלב של התקבעות, נאבקים בנוודים החומסים, המוצגים כאן בדמותם של אנשי מדין.

בלי להיכנס לדיון מעמיק מדי במוצאם של המדיינים מקובל שהם היוו איגוד של שבטים שפשטו על חבלי ארץ שונים. כיוון שהם היו נוודי גמלים, הם נדדו על פני מרחבי מדבר גדולים. אזורי נדודיהם נשקו לתחומי הנדודים של בני ישראל, ומשם הם פשטו לאזורים החקלאיים בעבר הירדן ובעמק יזרעאל כפי שמובא בפרקים הנידונים כאן (ראה מפה). הנוודים גידלו בעיקר מקנה, ולהשלמת סל מזונם הם נצרכו לדגנים אותם קנו, או חמסו מיושבי אזור הקבע כפי שמתואר בראשית פרק ו.

גדעון השופט מייצג את שבטי ישראל, יושבי הקבע, הבאים מהאזור המיושב. הוא עצמו מגיע מעפרה אבי העזרית, הנמצאת כנראה באזור השומרון, או לכל הפחות באזור הסמוך אליו.

הנוודים מנסים בכל כוחם להתנכל ליושבי הקבע ולהשתלט על אזור מחייתם. מתח זה קיים באזורים שונים בתקופות שונות. הדבר מוכר ממקורות ומממצאים ארכיאולוגיים בנגב ובמדבר המזרחי של ארץ ישראל.

בתיאור בספר שופטים אנחנו עדים למאבק זה, והוא בא לידי ביטוי בכמה תיאורים ומציאות חיים אותם נסקור כאן.


מלחמת גדעון במדין
מתוך: א' מלמט, ישראל בתקופת המקרא, ירושלים תשמ"ד

ב. מוטיבים של נוודים, אנשי ספר ויושבי קבע

1. מקנה, אהל, ארבה וגמלים
המוטיבים המרכזיים בהם מתוארים המדיינים הם מוטיבים של נוודי מדבר: המקנה, האהל הארעי, והתיאור הממשיל אותם לארבה:
'ובאו כדי ארבה לרוב ולהם ולגמליהם אין מספר ויבוא בארץ לשחתה' (שופטים ו,ה).

הארבה והגמלים הם בין מאפייני המדבר הקלאסיים. הארבה, חרק שבזמן התלהקות עשוי להיות בעל השפעות הרסניות ביותר. להם מושווים המדיינים הנוודים, החומסים וגוזלים ומשאירים אחריהם שממה.

2. אלה
המלאך מגיע לאזור עפרה ויושב 'תחת האלה' (שופטים ו,יא). האלה היא עץ נפוץ מאוד באזור הים תיכוני ההררי. למרות שיש גם אלות מרשימות באזורים מדבריים, אין ספק שעץ זה מאפיין במקרה זה את האזור המיושב.

האלה היא מהעצים הבולטים גם כיום בשומרון, ומאפיינת מקומות קדושים.

3. חובט חיטים בגת
בזמן המפגש עם המלאך מבצע גדעון פעולה של חביטת חיטים בגת. רוב המפרשים מסבירים את פעולת הדיש הנעשית בדרך כלל בגורן כחלק מפעולת הסתתרות ומחבוא. כאן פעולת הדיש נעשית במקום דריכת הענבים בגת, על מנת שהמדיינים לא יגזלו את החיטים היקרות. גם כאן ניתן לראות את עירוב התחומים בהם נעשים פעולות אלו. הגת הוא מיתקן חקלאי טיפוסי לאזור המיושב באזור גידול הגפנים, בדרך כלל בסמיכות לבית ולכרם. בעוד שהדגנים והגרנות הם גידולים ומיתקנים קלאסיים הנפוצים באזור הספר.

4. טל, גיזת הצמר בגורן
גדעון מבקש לאמת את דברי ה' בניסיון עם גיזת הצמר בגורן, ובניסיון מעורב גם הטל. בלי להיכנס לניסוי וליחס בין גדעון להקב"ה, יש להתייחס בעיון למרכיבים השונים שלוקחים חלק בניסוי זה. גיזת הצמר היא תוצר העדר, הרועה והנווד המדברי. מקום הניסיון הוא בגורן, שמוקמה מחוץ לעיר, ולדעתנו היא אופיינית לאזור הספר. הדימוי המרכזי הוא כמובן הטל. הטל הוא צורת משקעים חשובה באזור יובשני, כמו ארץ ישראל. הוא מצוי יותר באזור ההררי המיושב. לדעתנו, הוא מייצג את האזור של יושבי הקבע, שהוא אזור גשום ולח יותר. מעניין לשים לב שבאזור בו נערך הקרב בין גדעון למדיינים, באזור הגלבוע, נאמרת כמה דורות מאוחר יותר קינתו של דוד שמוטיב המשקעים והטל בו הם מרכזים: "הרי בגלבוע אל-טל ואל מטר עליכם..." (שמואל-ב א,כא). החזרה על מוטיב זה בהקשר גיאוגרפי קרוב הוא מעניין וראוי לתשומת לב.

5. צליל לחם שעורים
במבצע הריגול המקדים שעורך גדעון במחנה מדין הוא שומע את החלום שמספר חייל אחד למשנהו, שבו המוטיב המרכזי הוא 'צליל לחם השעורים'. לגבי המילה צליל חלוקות הדעות, ובו לא נעסוק. מבחינתנו חשוב המונח שעורים.

השעורה היא גידול חקלאי האופייני לאזור ספר. השעורה אינה נחשבה לגידול משובח ביותר בתקופות קדומות, אבל באין מזון אחר השתמשו בה גם כמאכל כמו החיטה. לשעורה מספר מאפיינים:

השעורה עמידה ליובש וחום יותר מאשר החיטה, ומסוגלת להניב יבולים גבוהים מיבול החיטה בתנאים שוליים. מאחר שערכם הכלכלי של גרגירי השעורה נמוך בהרבה בהשוואה לחיטה, זורעים את השעורה בעיקר בתנאים שאינם מתאימים לגידול חיטה, כלומר באזורים שחונים ובאדמות דלות. כמות הגשם המזערית הדרושה להצלחת הגידול היא כ - 250-200 מ"מ. נבטי השעורה מצטיינים ביכולתם להתאושש אחרי התייבשותם, עקב הפסקה ממושכת בין הגשמים.

השעורה אם כך אופיינית לאזור הספר שבו קשה לגדל חיטה. בדיון שלנו רואים אנשי מדין את צבא ישראל מגיע בהפתעה מאזור הספר, אזור גידול השיעורים, כדי להכות אותם במחניהם. השימוש במוטיב זה, כמו גם באחרים שציינו, מדגיש את השוני בין האזורים.

ג. סיכום המוטיבים השונים וחלוקתם לאזורים גיאוגרפיים

הפעולה מוטיבים מדברים מוטיבים של ספר מדברמוטיבים של ארץ נושבת
דימוי מדיינים מקנה, אהל, גמלים,
ארבה (ו,ה; ז, יב)
   
מקום המפגש עם המלאך     תחת האלה (ו,יא)
פעולת גדעון   דש חיטה (ו,יא) בגת (ו,יא)
ניסוי גיזת הצמר גיזת צמר (ו,לז) גורן (ו,לז) טל (ו,לז)
במחנה מדין מגורים באוהל (ו,ה; ז,יב) 'צליל לחם שעורים' (ז,יג)  

ד. סיכום
בתיאורים של מלחמת גדעון במדין אנחנו עדים לערוב של מונחים ומושגים, שהם בעצם השתקפות של תרבויות חיים שונות - תרבות הנוודית מחד גיסא; דרך תרבות הספר, לתרבות יושבי הקבע מאידך. עושר זה של מוטיבים, המאפיין אזורים גיאוגרפיים ואקלימיים שונים כיחידה אחת, יכול להיווצר במקום בו ישנה זיקה בין אזורים אלה, כמו בתחום בו אנו עוסקים. מטרת המקרא, כמובן, אינה ללמד אותנו חלוקה גיאוגרפית בין-אזורית. אולם על רקע השוני האופייני לתרבות הנוודית ויושבי הקבע שביניהם אזור הספר יש כאן בסיפור הדברים מיזוג מיוחד. במקרה זה הכתוב 'שח לפי תומו' בעניין, ומתוך כך יכולים אנחנו לראות את המגוון התרבותי המשתקף בעצם מלחמה הקיימת לאורך דורות ארוכים ואופיינית כל כך לארץ ישראל, המשמשת ארץ מעבר וארץ על ספר מדבר, בה נפגשים תרבויות מנוגדות אלו. פרשת גדעון ומלחמתו במדיינים היא פרק נוסף במלחמה עיקשת זו, שבמקרה זה נסתיימה בניצחון גדול של יושבי אזור הקבע, תוך דחיקת הנוודים הרחק לעומק האזור המדברי. לא מפליא אפוא, שהפך למעין יום זיכרון 'יום מדין' אותו מזכיר ישעיהו (ט,ג).