שיחות בספר ירמיהו

יהודה איזנברג


פרק כח: ירמיהו וחנניה


פרק כח בספר ירמיהו מתאר ויכוח - ויכוח אחרון בין ירמיהו וחנניה. בין נביא אמת לנביא שקר. נושא הויכוח - כלי בית ה', שהוגלו יחד עם יה ויכין. האם ישובו בעוד שנתיים, או להפך - החורבן יבוא בעוד עשר שנים.

וכך מתחיל הויכוח בין השנים:
(א) וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַהִיא בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה
בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית בַּחדֶשׁ הַחֲמִישִׁי
אָמַר אֵלַי חֲנַנְיָה בֶן עַזּוּר הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגִּבְעון
בְּבֵית ה' לְעֵינֵי הַכּהֲנִים וְכָל הָעָם לֵאמר:
(ב) כּה אָמַר ה' צְבָאות אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמר
שָׁבַרְתִּי אֶת על מֶלֶךְ בָּבֶל:
(ג) בְּעוד שְׁנָתַיִם יָמִים אֲנִי מֵשִׁיב אֶל הַמָּקום הַזֶּה
אֶת כָּל כְּלֵי בֵּית ה' אֲשֶׁר לָקַח נְבוּכַדנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל
מִן הַמָּקום הַזֶּה וַיְבִיאֵם בָּבֶל:
(ד) וְאֶת יְכָנְיָה בֶן יְהויָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה
וְאֶת כָּל גָּלוּת יְהוּדָה הַבָּאִים בָּבֶלָה
אֲנִי מֵשִׁיב אֶל הַמָּקום הַזֶּה נְאֻם ה'
כִּי אֶשְׁבּר אֶת על מֶלֶךְ בָּבֶל:
ותשובת ירמיהו:
(ה) וַיּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אֶל חֲנַנְיָה הַנָּבִיא לְעֵינֵי הַכּהֲנִים
וּלְעֵינֵי כָל הָעָם הָעמְדִים בְּבֵית ה':
(ו) וַיּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא
אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה' יָקֵם ה' אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ
לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית ה' וְכָל הַגּולָה מִבָּבֶל אֶל הַמָּקום הַזֶּה:
(ז) אַךְ שְׁמַע נָא הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אָנכִי דּבֵר בְּאָזְנֶיךָ וּבְאָזְנֵי כָּל הָעָם:
(ח) הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנַי וּלְפָנֶיךָ מִן הָעולָם
וַיִּנָּבְאוּ אֶל אֲרָצות רַבּות וְעַל מַמְלָכות גְּדלות לְמִלְחָמָה וּלְרָעָה וּלְדָבֶר:
(ט) הַנָּבִיא אֲשֶׁר יִנָּבֵא לְשָׁלום,
בְּבא דְּבַר הַנָּבִיא יִוָּדַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר שְׁלָחו ה' בֶּאֱמֶת:
את הויכוח שבין שני אישים אלה מבאר התלמוד הירושלמי, וקריאת קטע מדברי התלמוד תבהיר את העמדות ואת העקרונות שלפיהם ניתן לזהות נבואת אמת מנבואת שקר.
תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק יא דף ל עמוד ב
המתנבא מה שלא שמע, כצדקיה בן כנענה, ומה שלא נאמר לו, כחנניה בן עזור. רבי יהושע בן לוי אמר: חנניה בן עזור נביא אמת היה, אלא שהיה לו קיבוסת (פלגיאטור, היה מעתיק דברי ירמיהו), והיה שומע מה שירמיה מתנבא בשוק העליון ויורד ומתנבא בשוק התחתון... הדא היא דכתיב ויהי השנה ההיא בראשית ממלכת צדקיהו מלך יהודה בשנה החמישית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן עזור הנביא אשר מגבעון בית יי' לעיני הכהנים וכל העם לאמר, כה אמר יי' אלהי צבאות אלהי ישראל לאמר שברתי את עול מלך בבל, בעוד שנתים ימים אני משיב אל המקום הזה את כל כלי בית יי' אשר לקח נבוכדנצר מלך בבל מן העיר הזאת ויביאם בבל. אמר לו ירמיה: אתה אומר בעוד שנתים ימים אני משיב וגו' ואני אומר שנבוכדנצר בא, ונוטל את השאר: בבלה יובאו ושמה יהיו וגו'. אמר לו: תן סימן לדבריך! אמר ליה, אני מתנבא לרעה, ואיני יכול ליתן סימן לדברי, שהקב"ה אומר להביא רעה ומתנחם. ואתה מתנבא לטובה, את הוא שאת הוא צריך ליתן סימן לדבריך. אמר לו: לאו, את (ירמיהו), הוא שאת צריך ליתן סימן לדבריך. אמר לו אין, כיני, הרי אני נותן אות ומופת באותו האיש: השנה ההיא הוא מת, כי סרה דבר על יי'. והות ליה כן, וימת חנניה הנביא בשנה ההיא, בחדש השביעי. שנת אחרת הייתה, ות מר הכין?! (ואתה אומר שהיה לו כן, שמת באותה שנה?!) אלא מלמד שמת בערב ראש השנה, וצווה את בניו ואת בני ביתו להסתיר את הדבר, שיוציאוהו אחר ראש השנה, בשביל לעשות נבואתו של ירמיה שקר.
בדברי הירושלמי הופך הויכוח בין ירמיהו לחנניה לויכוח טכני על הדרך להוכיח מי נביא אמת ומי נביא שקר. מי צריך להוכיח את צדקתו: ירמיהו, המנבא דברים רעים, או חנניה המנבא נבואות נחמה. ירמיהו טוען: נבואות זעם יכולות להתבטל אם ישובו בתשובה. ובכל זאת הוא מכון לתת אות. והאות - מותו של חנניה. שוב נבואה רעה, שבאופן תיאורטי היא יכולה להתבטל.

הפרשנות של הירושלמי על סיפור מותו של חנניה היא התבוננות פסיכולוגית מעמיקה בנפשו של נביא שקר. של כל נביא שקר, בכל מקום ובכל זמן. עולמו של חנניה חרב עליו. ההוכחה של ירמיהו מתאמתת, והוא נוטה למות. אם חנניה ימות, מעיד הדבר כי כל דברי נבואתו הם שקר, וכי התקווה שנפח בעם תקוות שווא היא. גורל העם בידיו: הוא הסית את העם למרוד בבבל, להמשיך בדרכם. ועכשיו רואה הוא כי כל נבואותיו מתבדות. הוא עצמו מת לפי נבואת ירמיהו. האם יקום ברגע האחרון ויזעק כי שגה? האם יבקש סליחה מנביא האמת שאת דבריו ניסה בכל כוחו לסתור?

לא כך. מחשבתו האחרונה של חנניה על ערש מותו היא - כיצד להמשיך ולהבדות את ירמיהו. ובצוואתו, לפי הירושלמי, מצווה חנניה את בניו להסתיר את מותו בסוף החודש השישי, ולקבור אותו בחודש השביעי, הוא חודש תשרי, בשנה הבאה. וכל זאת כדי להפוך את ירמיהו לבדאי, הרי ירמיהו אמר "השנה אתה מת".
האם ציירו חז"ל את דמותו של נביא שקר בצבעים אמיתיים, או שהפריזו?