קוד: שד"ל שמות כה בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: הקלדה: אלמונית
אל: מימון: אלמוני
[ ב ] ויקחו לי: מצווה לכלל האומה שיפקידו פקידים לקבל מיד המתנדבים, וכמו שאומר תיכף מאת כל איש וכו ' תקחו את תרומתי, וזאת התרומה אשר תקחו מאתם, וכן אמר להם משה ( ל " ה ה ') קחו מאתכם תרומה לה ' ( שאנשי האומה הממונים לכך ייקחו משאר האומה ויקבלו מידם מה שיתנדבו) כל נדיב לבו יביאה את תרומת ה ' ( ליד הממונים); ונראה כי העם לא הפקידו פקידים, אלא הביאו אל משה עצמו, ככתוב ( ל " ו ג ') ויקחו מלפני משה והם הביאו אליו עוד וגו '.
[ ג ] זהב וכסף: לדעת רש " י עיין למטה ( ל ' ט " ו) נתנו איש מחצית השקל, וגם התנדבו כסף איש רצונו.
[ ה ] עורות תחשים: תחש לא נמצא חוץ מסיפור המשכן רק פעם אחת ( ביחזקאל ט " ז י ') ואנעלך תחש. לדעת המתרגמים הקדמונים הוא שם עור צבוע בצבע מיוחד, וחכמי התלמוד אמרו ( שבת כ " ח ע " א, ע " ב) שהוא שם חיה, וכן דעת גזניוס והוא אומר שהוא זאב הים או כיוצא בו.
[ יא ] זר: מל ' נזר.
[ יב ] פעמותיו: עיין מלכים א ' ז ' ל ' ול " ד, כי משם ראיה כי פעמותיו כמו פינותיו. וי " ו ושתי טבעות הנינה דהיינו וכמוה, שמות י " ד י " ט, ישעיה כ " א י ', ירמיה ב ' ט ', מ ' ח ', מ " ו כ " ו; יחזקאל כ " ג ל " ז, שמואל א ' כ " ח ג ', וכיוצא בזה למטה פסוק י " ט.
[ טז ] עדות: ענינו תורה מל ' ( בראשית מ " ג ג ') העד העיד בנו האיש, וכל תורה היא אזהרה והתראה.
[ יח ] כרובים: כמו הפוך רכוב, כסברת גוסטטיוס והחכם י ' ש ' ריגיו ב " בכורי העתים " תק " צ עמוד ז ', רק לא להיותם מורכבים מצורות שונות ( כדעת י ' ש ' ריגיו), כי לשון הרכבה להוראה כזו הוא לשון שבדו להם האחרונים; אך נקראו כן מפני שהם רכב אלקים, כטעם ( ש " ב כ " ב י " א) וירכב על כרוב, ולתבנית המרכבה הכרובים זהב ( דברי הימים א ' כ " ח י " ח). מקשה: מענין קשה, שלא יהיו חלולים, לא מן " נקש ", כי אין הקו " ף דגושה; מלבד כי הוצאת הכרובים והמנורה גביעיה כפתוריה ופרחיה מעשת אחד אי אפשר לעשותה בהכאת קורנס, אבל עיקר המלאכה צריך שיהיה בחרט ובכלים חותכים, וכן כתב גם רש " י וחותך בכלי האומנות. וגזניוס טען נגד מי שפירש כפירושי, כי מצאנו במלכים ( א ' ו ' כ " ג וכ " ח) שהיו הכרובים מעץ שמן ומצופים זהב; ואני אומר, שאין להביא ראיה ממה שעשה שלמה למה שעשה משה, כי של שלמה היו גדולים הרבה, לפיכך לא עשה אותם מקשה זהב. הלא תראה שהיתה קומתם עשר אמות, ואותם של משה אי אפשר שהיו גבוהים כל כך, כי המשכן כולו לא היה גבוה יותר מעשר אמות, שנאמר ( למטה כ " ו ט " ז) עשר אמות אורך הקרש, והכרובים היו מונחים על הכפורת והכפורת על הארון והארון היה אמה וחצי קומתו. והיה אפשר לטעון ממה שמצאנו מקשה בחצוצרות כסף ( במדבר י ' ב '). ואין ספק שהיו חלולות, ואני אומר כי מכל מקום הי האפשר לעשותן עץ ( או נחושת) מצופה בכסף, ולכך אמר מקשה תעשה אותם ( סיון תרי " ט), ועיין מילת מקשה במסכת מדות ריש פרק ג ' ברמב " ם וברע " ב.
[ יט ] מן הכפורת: מחוברים אל הכפורת ובלתי נפרדים ממנה, כאילו הם חלק ממנה, וכן גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו ( ל " א), ממנו תהיינה קרנותיו ( למטה כ " ז ב '), ממנו קרנותיו ( למטה ל ' ב '), וחשב אפודתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה ( למט הכ " ח ח '), ממנו הוא כמעשהו ( למטה ל " ט ה ').
[ כ ] אל הכפרת יהיו פני הכרובים: נוטים מעט למטה ( ראב " ע); הכרובים היו פורשים כנפיהם למעל הכאילו מעופפים; ואמנם אין הכרובים דמות הקל חלילה, אלא כמו שראה יחזקאל ( א ' כ " ה, כ " ו כ " ח) שעל ראשי החיות היה דמות רקיע ועל הרקיע דמות כסא, ועליו השכינה.
[ כא ] ואל הארון תתן את העדות: קודם שאמר ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת וגו ' וחזר והזכיר מה שיינתן בתוך הארון להודיע, כי קדושת הארון היא בעבור הלוחות שבתוכו לא בשביל הכפורת והכרובים ( אייר תרכ " ד).
[ כב ] ונועדתי: שם יהיה מקום בואי לדבר אתך. שורש יעד נופל על המקום ועל הזמן וכאן הכוונה על המקום ואל על הזמן, ורמבמ " ן וי ' ש ' ריגיו תירגמו בזמנים קבועים, והוא טעות.
[ כה ] מסגרת: למעלה לסגור בעד מה שעל השולחן, לבלתי יפול ממנו דבר ולפיכך נקראת מסגרת, ואם היתה למטה לחזק השולחן נ " ל שלא יפול עליה שם מסגרת, כי אין דבר נסגר בתוכה; ותלמידי יצחק פארדו מוסיף כי אעפ " י כן היתה משמשת לחזק השולחן, כי ייתכן שלא היה השולחן מונח על ראשי הרגלים, אך היו נכנסים בעביו ובעובי המסגרת.
[ כז ] לעומת המסגרת תהיין הטבעות: תקועות ברגליים אצל המסגרת.
[ כט ] מה שפירשו רז " ל ( מנחות צ " ד ע " א, ע " ב; צ " ו ע " א) ורש " י בכלים האלה נראה שכן היה בבית שני, ואין נראה שהיה כן במדבר. כף: מסתמא שהוא כפוף ככף היד, וכן בתמיד פרק ה ' משנה ד ': והכף דומה לתרקב גדול של זהב מחזיק ג ' קבים; וכיוצא בזה ( במדבר ז ' י " ד) כף אחת מלאה קטורת, א " כ הקערה פשוטה או עמוקה פחות מן הכף, כי אמנם פשוטה ממש לא ייתכן שתהיה, כי שורש קער מורה בערבית עומק ( ומזה קערורית) ואע " פ כן הכף כפופה ועמוקה ממנה. הקשות: במשנה ( סנהדרין פרק ט ' משנה ו ') הגונב את הקסוה, א " כ איננו לא הסניפין ולא הקנים שהם קבועים וקשה לגנבם, אבל הם כלים קטנים לנסך בהם, כאמרו ( במדבר ד ' ז ') ואת קשות הנסך, ומנקיותיו כולל יתר כלי הנסוך. והקערות והכפות לכבוד השולחן שלא יחסר בו מה שדרכו להינתן על השולחנות, אע " פ שלא היה תשמישן לצורך השולחן, כמו שגם הקשות והמנקיות שהיו לנסך, לא היה תשמישן אלא לצורך המזבח. ומנקיותיו: תרגום סורי: ומניקיתא דמתנקא בהין. ונסך לא תסכו עליו ( למטה ל ' ט ') תרגום סורי: וגוקיא לא תנקון עלוהי. א " כ מקניות ל ' נסך וכן יוסך בהן ל ' נסך כתרגום אנקלוס; הן אמת כי סכך ל ' כיסוי, אבל הקנים שהזכיר רש " י לא היו מכסים לא את השולחן ולא את הלחם . " מניקתא " הו אג " כ תרגום סורי של לוג, ופירש בר באלול שהיא מדה הנקראת בערבית " כאשאת " והוא מחזיק 2. Cyathops והנה התבאר כי הקשות והמנקיות אחיות, והן מידות הלח או כלים קטנים להחזיק משקים, ונראה כי המנקיות גדולות מן הקשות, מאחר שהמנקיה היא כשיעור לוג, והכאשאת אינה אלא 2. Cyathos וטעה בר באלול באמרו שהיא היא, ויש חילוק ביניהם בשיעורם.
[ לא ] כפתוריה: אולי מן כף חור, כלו ' כף שור, פרסה שסועה, ודוגמת זה במשנה במסכת כלאים ראש תור, ואיננו מעין תורי זהב ( כדעת הרע " ב שם פרק ב ' משנה ז ') ולא כל קרן זוית נקראת ראש תור, אלא קרן זוית המכה על קו ישרא כזה V נקרא כן, כי הוא דומה לראש שור בעל שתי קרניים.
[ לג ] כל גביע הוא כפתור ופרח.
[ לד ] ארבעה גביעים: אחד למטה ממקום יציאת הקנים, והשלושה האחרים הם כפתור תחת כל שני קנים.
[ לו ] כפתוריהם: של הקנים, וקנותם של הכפתורים.
[ לז ] והעלה את נרותיה: על שם שהשלהבת עולה למעלה, וכן ( תהלים ע " ח כ " א) ואש נשקה ביעקב, מסיקין את התנור, נסק וכן סלק בארמית ענין עלייה. על עבר פניה: כל הנרות יהיו מאירין לצד השולחן שכנגד המנורה, שנ ' ( למטה כ " ו ל " ה) ואת המנורה נכח השלחן, וכן כתוב ( במדבר ח ' ב ') אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, כל שבעתן מאירין לצד השולחן שכנגדה לפניה ( רשב " ם).
[ מ ] וראה ... בתבניתם: ענן הסתכלות, כמו וירא בסבלותם ( למעלה ב ' י " א) ראה בכבד ( יחזקאל כ " א כ " ו).