פירוש שד"ל על ויקרא פרק ז

קוד: שד"ל ויקרא ז בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: הקלדה: אלמונית

אל: מימון: אלמוני

י לכל בני אהרן תהיה : לכולם ממש כל זמן שיהיו מתי מספר כגון בימי משה , או כל הנמצאים בבית המקדש ביום ההוא כשיפרו ויתרבו ; וצ " ע מה נשתנו אלו מאותן אלו שבפסוק הקודם ? ורמב " ן אמר כי באותן שלמעלה טרח הכהן באפייתן ; ורנ " ה וייזל דחה דבריו והוא מפרש לכל בני אהרן תהיה על פי דרכו ( למעלה ו ' כ " ב ) 1 שהמקריב רשאי לתת מחלקו לכל שאר הכהנים ; ונ " ל שאין זה משמעות לכל בני אהרן תהיה , והיל " ל כל בני אהרן יאכלוה , כמו למעלה , אך לכל בני אהרן תהיה היא מליצה שווה למליצת לכהן המקריב אותה לו תהיה .

טז נדר : הרי עלי , נדבה - הרי זו .

יח ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי : אם המקריב יותיר מבשר הזבח עד היום השלישי ולא ישרפנו , אבל יאכל ממנו או יאכיל אחרים שיאכלו ממנו ביום השלישי , אז לא יהיה קרבנו נחשב לו , אך פיגול יהיה , וכל מי שיאכל מבשרו אפילו בתוך הזמן ( ביום הראשון והשני ) עונו ישא . זה הוא משמעות הכתוב , אבל זו באמת חומרא גדולה , שמי שאכל מבשר הזבח בתוך הזמן ישא אונו כאילו אכל פיגול , שמפני שאחר כן לא נשרף הנותר , יהיה כמי שאכל ממנו ביום השלישי ; ועל זה תמה ר ' אליעזר ( זבחים כ " ט ע " א ): אחר שהוא כשר יחזור ויפסל ? לפיכך הוצרכו חכמים להוציא הכתוב מפשוטו , ולפרש שאין הקרבן נפסל באכילת יום שלישי , אלא אם כן בשעת הקרבתו היתה כוונת הבעלים לאכלו בשלישי , ולכך דרשו המקריב אותו לא יחשב לו , אזהרה לבעלים שלא יחשבו בשעת הקרבה לאכול מבשרו ביום השלישי , והנפש האוכלת ממנו ( אם קודם אכילה ידעה מחשבת הבעלים ) עונה תשא . אחרי כמה שנים שהייתי מתמיה על רז " ל , למה ( כדברי רשב " ם ) עקרו הכתוב הזה מפשוטו , היום ( פורים , תר " ז ) זכיתי להבין מה ראו על ככה . וכן בכל מקום שנטו רז " ל מפשט הכתובים , כשאין הדבר דעת יחיד , אבל הוא דבר מוסכם בלי חולק , איננו טעות שטעו , אבל הוא תקנה שתיקנו לפי צורך הדורות , ומי כמוהם ריפומאטור ? אבל תקנותיהם היו בחכמה עמוקה וביראת ה ' ואהבת האדם , לא להנאת עצמם או לכבודם , ולא למצוא חן בעיני בשר ודם .

כא שקץ : ענינו שרץ או דג או עוף האסור באכילה , ושקץ טמא ענינו אחד מן השרצים המטמאים במותם .

כד וחלב נבלה וחלב טרפה : זה נאמר כנגד דור המדבר שלא היו אוכלים בשר אלא שלמים , ולא היה להם חלב מותר אלא חלב של נבלה וטרפה ( ולפיכך אמר אח " כ בדם : בכל מושבותכם , כלומר בין בדור זה ובין כשתהיו על ארצכם ), והואיל והזכיר שהוא מותר למלאכה הזכיר איסור אכילתו , אעפ " י שאינו צריך להיאמר ( וכן דעת התרגום המיוחס ליב " ע , ע ' נתיבות השלום ) ולדורות - המקרא הזה מלמד שאין החלב טמא טומאת נבלה , וגם המקרא הזה ראייה שנכתבה התורה בדור המדבר .

כה מן הבהמה אשר יקריב ממנה : שמקריבין מאותו המין .

כו וכל דם וכו ' לעוף ולבהמה : שלא נחשוב שאין איסור הדם אלא כאיסור החלב , שהוא במינים הקרבים על המזבח , לכך הוסיף לעוף ולבהמה , וחיה בכלל בהמה ( רנ " ה וייזל ).

לב שוק : עיין סמ " ג עשין קפ " ג ותי " ט חולין סוף פרק י ' משנה ד ' וס ' זכרון .

לד שוק : לא נקרא שוק התנופה , כי לא היו עושים בו הנפה , ונקרא שוק התרומה , כי היה מורם וניתן לגבוה , כלומר לכהן ( עיין שמות כ " ט כ " ד ).


1 שם כתב בביאורו לס ' ויקרא בנתיבות השלום : יאכלנה , לפי הפשט אין לפרש שהמצווה על הכהן , שזורק את הדם שיאכלנה לבדו , שהרי מפורש לפנינו ( כ " ב ) כל זכר בכהנים יאכל אותה , ועוד איך אפשר לומר כן , שבשר הכשב הגדל משקלו מאתיים ליטרות , יאכלנה איש אחד בום ולילה עד חצות , ובעל כרחך , יבוא לידי נותר . אבל היה נראה שהיא לכהן המחטא , והוא יקרא עליו לבניו ולמשפחתו הזכרים ולאחיו הכהנים מי שירצה ולחלק מנה כרצונו . ואם כן יאכלנה אינה אכילה ממש , אלא יזכה בה , לעשות בה כרצונו , וגם זה בלשון אכילה כמי יגיע כפיך כי תאכל ( תהלים קכ " ח ב '), וכן והשליטו לאכול ממנו ( קהלת ה ' י " ח ).

תגובות