פסוקים שמדברים על ה' בלשון רבים

קוד: ה' בלשון רבים בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

ע"פ תלמוד בבלי סנהדרין לח:

אמר רבי יוחנן: כל מקום שפקרו המינים - כל פסוק שממנו הנוצרים מנסים להביא הוכחה ל"שילוש הקדוש", משום שהוא מדבר על ה' בלשון רבים - תשובתן בצידן: - באותו פסוק או בפסוקים הסמוכים ישנה הוכחה שה' הוא אחד. ה"מינים" לא היו צריכים להתאמץ וללמוד את כל התנ"ך כדי לגלות שהם טועים - מספיק היה אילו היו קוראים עד סוף הפרשה; אבל אפילו זה היה קשה מדי בשבילם... והנה הפסוקים:

הנך למה לי? - מדוע נכתבו כל הפסוקים האלה בלשון רבים? למה לתת רעיונות לא טובים למינים? - שני פירושים:


1. הגדול מתייעץ עם הקטנים ממנו

כדרבי יוחנן - כדברי רבי יוחנן במקום אחר - דאמר רבי יוחנן: אין הקב"ה עושה דבר אלא אם כן נמלך בפמליא של מעלה, שנאמר:

לא שה' צריך להתייעץ עם המלאכים, אלא שהוא רוצה ללמדנו דרך ארץ, שיהיה הקטן מתייעץ עם הגדול (רש"י בראשית א26).

התינח כולהי; - ההסבר של רבי יוחנן מתאים לרוב הפסוקים, אבל - 'עד די כרסוון רמיו' מאי איכא למימר? - איך אפשר להסביר את הפסוק מספר דניאל, שבו מתוארים שני כיסאות שווים? וכי ה' מתייחס למלאכים כאל שווים לו?!

חז"ל נחלקו בפירוש הפסוק, והמסקנה הסופית בסוגיה שם היא - אחד לכיסא ואחד לשרפרף - החזון מתאר את ה' כמלך, היושב על כיסא ושם את רגליו על כיסא נמוך יותר, ואין כל ראיה מפסוק זה לכך שה' הוא שניים או שלושה, אלא ה' אחד ושמו אחד.

2. ריבוי של כבוד

הסגנון של דיבור בלשון רבים נקרא בלטינית Pluralis majestatis (ריבוי של כבוד) והסברים שונים למשמעותיו אפשר למצא בויקיפדיה (באנגלית). קיימות דוגמאות לסגנון זה גם בדיבור של בני אדם, למשל:

(דוגמאות נוספות ב"דעת מקרא" לבראשית, עמוד כה, הערה 136).


תגובות