העז פניו = שיקר או הזיק מבלי שפניו הביעו בושה או צער

קוד: עז פנים= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

אדם כשר, כאשר הוא נאלץ לשקר או לפגוע בזולת, מרגיש רגשות של בושה או צער, והרגשות הללו מתבטאים בהבעת פניו; אולם, ישנם אנשים שאופיים השתבש עד כדי כך, שהם לא מרגישים כל בושה או צער - הפנים שלהם אינם משתנים כאשר הם משקרים או מזיקים; הפנים שלהם, כביכול, חזקים ועזים יותר (עז = מבוצר ומוגן מפני השפעות חיצוניות), ולכן הם נקראים עזי פנים, קשי פנים או חזקי פנים:

ואולי זו הכוונה גם כאן:
  • איוב ט27: "אִם אָמְרִי אֶשְׁכְּחָה שִׂיחִי, אֶעֶזְבָה פָנַי וְאַבְלִיגָה" - אחזק את פניי ולא אראה צער על כאביי.
  • משלי כא29: "הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו, וְיָשָׁר הוּא יכיןדרכיו" (פירוט).

תגובות