קוד: קשר בין דיבור לבין צמיחה בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
תגובה ל: דיבור ושתיקה שנכתבה ב01:06:56 09.05.2005
[ע"פ ראב"ע בראשית ב 5]
בשפה העברית יש קשר בין מילים המציינות דיבור או מחשבה, לבין מילים המציינות צמחים:
אמר;
אמיר= ענף גבוה בעץ (ישעיהו יז 6: "
שניים שלושה גרגרים בראש אמיר...").
הגיד;
גד= סוג של זרע (שמות טז 31: "
והמן כזרע גד הוא").
שׂעיפים= מחשבות (איוב כ 2: "
לכן שעיפיי ישיבוני");
סעיפים= ענפים (ישעיהו יז 6: "
...ארבעה חמישה בסעיפיה פורייה").
שרעפים= מחשבות (תהלים צד 19: "
ברוב שרעפיי בקרבי - תנחומיך ישעשעו נפשי");
סרעפים= ענפים (יחזקאל לא 5: "
על כן גבהה קומתו מכול עצי השדה; ותרבינה סרעפותיו...")
שיחה;
שיח= צמח שוטה .
עצה;
עֵץ
נבא, ניב= דיבור (ישעיהו נז 19: "
בורא ניב שפתיים");
ניב= פרי (מלאכי א 12: "
וניבו נבזה אכלו"), ומאותו שורש גם
תנובה.
בד= דבר-שקר (ישעיהו מד 25: "
מפר אותות בדים וקוסמים יהולל...");
בד= ענף (שמות כז 6: "
ועשית בדים למזבח").
"כי האדם עץ השדה
" - האדם נמשל לעץ, ולכן מחשבותיו ודבריו נמשלו לענפים ולפירות.