גירה = עורר מריבה, התגרה = עורר את עצמו לריב

קוד: גירה= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

הפיעל גֵרָה (שורש גרה, בניין פיעל)משמעו "עורר", במיוחד בהקשר של מריבה:

לפי זה, הפועל התגרה (שורש גרה, בניין התפעל)משמעו "עורר את עצמו", כלומר, גרם לעצמו לריב ולהילחם; ו"התגרה ב-" משמעו "עורר את עצמו להילחם ב-":

 

תגובות