נא = בלשון ימינו מילת בקשה; בלשון המקרא גם "עכשיו!", ויש אומרים גם - "אכן" (מילת הדגשה)

קוד: נא= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

בלשון ימינו, למילה "נא" ישנם שני פירושים:

1. מילת בקשה,

2.בשר לא מבושל.

בלשון המקרא, מלבד שני הפירושים האלה, יש פירוש שלישי, שהרי ישנם כמה פסוקים שאף אחד משני הפירושים הללו אינו מתאים להם:

מהו הפירוש השלישי?

3. ע"פ התרגומים הארמיים, וע"פ ראב"ע, הפירוש הוא עכשיו, now; ראו במאמרו של אביתר כהן

4. וע"פ אבן-שושן (בקונקורדנציה), זו מילת הדגשה, כמו "אכן".

עוד מצאתי בקונקורדנציה של אבן שושן, שהמילה "נא" מופיעה 240 פעמים אחרי פועל בציווי (למשל בראשית יב13: "אמרי נא אחותי את", שמות יא2: "דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב"), ו-105 פעמים אחרי פועל בעתיד (למשל בראשית לג14: "יעבור נא אדוני לפני עבדו").

בפסוקים אלה, אפשר לפרש שהמילה "נא" היא מילת בקשה - כמו "אנא", ואפשר לפרש שהיא מילת דרישה - כמו "נוּ" שמשמעותה "עכשיו!".

דיון

לקשר למשמעות נא = לא מבושל, ראו בתגובתו של תום שוחט.

מתוך דיון בפורום "עצור כאן חושבים":

הרשבא: "אל נא רפא נא לה" = בבקשה רפא אותה עכשיו.

השכן: בסידורים אשכנזיים מושמטת המילה "נא" מבקשות שונות, כגון "רחם ה' אל' על ישראל עמך" בברכהמ"ז, "על הצדיקים... יהמו רחמיך" בשמו"ע. ונראה ש"נא" במסגרת בקשה אינו רק או בבקשה או עכשיו, אלא שהוא מעין דרישה, ולכן השמיטוהו. ובד"כ מתורגם "נא" = "כען", שהוא "כעת", ולא "בבקשה".


תגובות