קוד: ניר= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
ניר הוא פעולה חקלאית שהיתה מתבצעת אחרי הקציר:
מִימֵי, הַגִּבְעָה, חָטָאתָ, יִשְׂרָאֵל; שָׁם עָמָדוּ, לֹא-תַשִּׂיגֵם בַּגִּבְעָה מִלְחָמָה עַל-בְּנֵי עַלְוָה. בְּאַוָּתִי, וְאֶסֳּרֵם; וְאֻסְּפוּ עֲלֵיהֶם עַמִּים, בְּאָסְרָם לִשְׁתֵּי עינתם (עוֹנוֹתָם). וְאֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה, אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ, וַאֲנִי עָבַרְתִּי, עַל-טוּב צַוָּארָהּ; אַרְכִּיב אֶפְרַיִם יַחֲרוֹשׁ יְהוּדָה, יְשַׂדֶּד-לוֹ יַעֲקֹב. זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, קִצְרוּ לְפִי-חֶסֶד,נִירוּ לָכֶם נִיר; וְעֵת, לִדְרוֹשׁ אֶת-ה', עַד-יָבוֹא, וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶם. חֲרַשְׁתֶּם-רֶשַׁע עַוְלָתָה קְצַרְתֶּם, אֲכַלְתֶּם פְּרִי-כָחַשׁ--כִּי-בָטַחְתָּ בְדַרְכְּךָ, בְּרֹב גִּבּוֹרֶיךָ. וְקָאם שָׁאוֹן, בְּעַמֶּךָ, וְכָל-מִבְצָרֶיךָ יוּשַּׁד, כְּשֹׁד שַׁלְמַן בֵּית אַרְבֵאל בְּיוֹם מִלְחָמָה: אֵם עַל-בָּנִים, רֻטָּשָׁה. כָּכָה, עָשָׂה לָכֶם בֵּית-אֵל, מִפְּנֵי, רָעַת רָעַתְכֶם; בַּשַּׁחַר, נִדְמֹה נִדְמָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל".
אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה' אֵלַי תָּשׁוּב; וְאִם תָּסִיר שִׁקּוּצֶיךָ מִפָּנַי, וְלֹא תָנוּד. וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי ה' בֶּאֱמֶת בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה; וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם, וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ. {ס} כִּי כֹה אָמַר ה' לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם: נִירוּ לָכֶם נִיר;וְאַל-תִּזְרְעוּ אֶל-קֹצִים. הִמֹּלוּ לה', וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם, אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם; פֶּן-תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי, וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה - מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם".
רָב-אֹכֶל נִיר רָאשִׁים; וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט"; ראשים = רשים = עניים.
הסבר זה מתאים לדברי ירמיהו, שבהם אומר ה' לאיש יהודה וליושבי ירושלים: "נִירוּ לָכֶם נִיר; וְאַל-תִּזְרְעוּ אֶל-קֹצִים. הִמֹּלוּ לה', וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם, אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם
,...": כפי שבשדה, צריך לעשות ניר, להסיר את הלכלוך והקוצים, כדי שהזרעים יצמחו יפה - כך גם בלב, צריך להסיר את הערלות, את האטימות והמידות הרעות, כדי שהתשובה ותיקון המעשים יעלו יפה (פירוט).
בדברי הושע: "...
נִירוּ לָכֶם נִיר; וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת-ה', עַד-יָבוֹא, וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶם
", ייתכן שהניר הוא דרישת ה', שהוא הכנה נפשית לתיקון המחשבות והמעשים; וייתכן שהניר הוא ניקוי הלב מהגאוה והמידות הרעות, כהכנה לדרישת ה' (פירוט).
גם במשלי כא, הניר הוא משל להכנה נפשית ולשינוי במידות ותכונות הנפש, אך הפעם בצורה שלילית: החכם מסביר שהצירוף של המידות "רוּם-עֵינַיִם וּרְחַב-לֵב
" הוא ההכנה הנפשית של הרשעים לחטאת:
רוּם-עֵינַיִם וּרְחַב-לֵב - נִר רְשָׁעִים חַטָּאת" (פירוט).
במשלי יג, נראה לי שהניר אינו משל על ביצוע פעולה, אלא משל על אי-הצדק שיש בעולם: הרשים עושים את העבודה הקשה של הניר, והעשירים אוכלים ונהנים מהתוצאות (פירוט).