שאור = בצק שהחמיץ ומשמש להחמצת בצקים אחרים

קוד: שאור= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

שאור נזכר בתנ"ך חמש פעמים. ארבע פעמים בקשר לאיסור אכילת חמץ בפסח:

ועוד פעם אחת בקשר לאיסור הקרבת מנחת חמץ על המזבח:

בכל הפסוקים, השאור והחמץ באים יחד. מה הקשר ומה ההבדל ביניהם?

בלשון המקרא, השאור הוא "בצק חמוץ, ששמים בתוך העיסה והוא חוזר ומחמץ אותה.   ויש אומרים, שהמילה גזורה מן השורש שׁאר, משום שזוהי השארית הנשארת מן הבצק בערֵבה, שמשתמשים בה כדי לחמץ בצק אחר." (דעת מקרא על ויקרא ב11).

גם בלשון ימינו, "מַחְמֶצֶת שְׂאוֹר היא תערובת חמוצה המוכנסת לעיסה וגורמת לתסיסת הבצק ולתפיחתו...    את עיסת המחמצת מכינים מקמח ומים בלבד. נבגים של שמרי-בר הנמצאים בקמח באופן טבעי מתסיסים את העיסה. שמרי-הבר והחיידקים גדלים על בסיס תערובת הקמח והמים כשהקמח משמש להם מזון. לאחר כ-48 שעות השאור מוכן, כשהוא חמוץ מאוד ותוסס" (ויקיפדיה, מחמצת שאור).

מכאן נראה שההבדל בין שאור לבין בצק- חמץ הוא כמותי:   בשאור יש מעט קמחים והרבה חיידקים, ובחמץ יש הרבה קמחים ומעט חיידקים.  השאור הוא למעשה מושבת-חיידקים, שאפשר לקחת ממנה ולהוסיף לבצק כדי להאיץ את החמצתו.

תגובות