מאת: אראל
איכה א21: "
שָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי, אֵין מְנַחֵם לִי; כָּל אֹיְבַי שָׁמְעוּ רָעָתִי, שָׂשׂוּ, כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ; הֵבֵאתָ יוֹם קָרָאתָ, וְיִהְיוּ כָמוֹנִי.
"
העמים ה"ידידים" שלי
שמעו כי נאנחה אני אבל לא
ניחמו אותי ולא עזרו
לי ; והעמים
האויבים שלי,
כששמעו את
רעתי , אף
ששו ושמחו על כל הצרות
שאתה עשית לי; אבל אני יודעת שכל הצרות הן חלק מהתוכנית שלך,
הבאת עליי את
יום הפורענות
שקראת והכרזת מראש; וגם העמים האחרים
יהיו כמוני וייענשו כשיבוא יומם."
הפסוק מתאר שני סוגי תגובות מצד העמים אשר
שמעו על צרתה של ירושלים
(ע"פ אבן עזרא) :
שמעו כי נאנחה אני, אין מנחם לי" - אלה העמים ה"ידידותיים", המאהבים שנזכרו בפסוק 19, שירושלים ציפתה שיעזרו לה בעת צרתה, אבל הם אפילו לא ניחמו אותה.
כל אויבי שמעו רעתי ששו" - אלה האויבים, שירושלים לא ציפתה מהם לשום דבר; והם לא רק שלא ניחמו, הם אף ששו ושמחו בגלוי על חורבנה.
1. ירושלים כביכול מאשימה את ה' בצרתה: "
אתה גרמת לי שהם שונאים אותי, שהבדלתני ממאכלם וממשתיהם ומהתחתן בם; אם נתחתנתי בהם, היו מרחמים עלי ועל בני בנותיהם
"
(
רש"י) . חוקי התורה, המבדילים ומרחיקים בין יהודים לגויים, גרמו לכך שהגויים שונאים אותנו ולא מרחמים עלינו בעת צרתנו.
2. ירושלים מודה, שהשמחה של הגויים היא חלק מהעונש שה' הביא עליה: "
כי אתה שימחתם
"
(אבן עזרא) . ובסופו של דבר זה לטובתנו, כי ההשפלה מקצרת את העונש ומקרבת את רחמי ה',
משלי כד18: "
פֶּן יִרְאֶה ה' וְרַע בְּעֵינָיו, וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ
" (
פירוט).
3. הגויים שמחים במיוחד על צרתי, כי הם מבינים שהצרה הזאת היא לא טבעית, אלא מעשה ידי ה': "
שמחו על מפלתי, להיות כי ידעו שאתה עשית
"
(פלגי מים), "
שמחו כשראו שהדין מצדו יתברך, וחשבו שעזב אותם לגמרי ולא ישוב עוד אליהם
"
(רמ"ד ואלי), אולם הם טועים: היה עליהם להבין, שאם ה' מעניש אפילו את עם ישראל שהם בניו, קל וחומר שיעניש גם את הגויים כשיבוא יומם.
1. יש אומרים, שירושלים כועסת על הגויים השמחים לאידה, ומבקשת שה' יביא עליהם את אותה צרה שבאה עליה: "
הלואי
והבאת עליהם
יום המועד
שקראת עלי,
ויהיו כמוני ברעה
"
(
רש"י) .
2. ויש אומרים להיפך, ירושלים אפילו בעת צרתה לא שואפת שיהיה רע לאויביה, אלא רק שיחזרו בתשובה ויעבדו את ה' כמוה; שיבוא אותו היום שעליו נאמר ב
צפניה ג9: "
כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה,
לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד
". "
ויהיו כמוני - לקרוא כולם בשם ה'
"
(פלגי מים) .
3. ולענ"ד אין כאן בקשה לכאן או לכאן, אלא אמירה: אני יודעת שגם הם יהיו כמוני כשיבוא יומם: "
אם לבניו קפץ עליהם בדין הקשה בלי מיתוק, קל וחומר לאויביו
"
(רמ"ד ואלי) .