כרם היה לשלמה בבעל המון

קוד: ביאור:שיר השירים ח11 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

שיר השירים ח11: "כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן, נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים, אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף"

כרם היה לשלמה במקום שנקרא בעל המון, והוא נתן את הכרם לנוטרים שישגיחו עליו ויטפחו אותו, והם אכן עשו עבודה טובה, פריו של הכרם היה כל-כך משובח עד שהוא נמכר במחיר גבוה, איש יביא בפריו אלף כסף.

דקויות

בעל המון הוא שם של מקום, כמו יהושע יא17: "בַּעַל גָּד", שמואל ב יג23: "בעל חָצוֹר" ועוד.

נטירה היא נצירה - שמירה פעילה, השגחה וטיפוח. הפועל מתייחס במיוחד לשמירה על כרמים או מטעים, כמו ב ישעיהו כז3: "אֲנִי ה' נֹצְרָהּ, לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה פֶּן יִפְקֹד עָלֶיהָ; לַיְלָה וָיוֹם אֶצֳּרֶנָּה", וב משלי כז18: "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ, וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד" (פירוט).

הדוברים בפסוק זה הם, כנראה, אחיה של הכלה, שאמרו בפסוק 9: "אחות לנו קטנה...". כבר בתחילת הספר, סיפרה הכלה שאחיה מכריחים אותה לנטור את הכרמים, שיר השירים א6: "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ; בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי" (פירוט). כאן מסבירים האחים מדוע הם עושים זאת - הם רוצים שאחותם תנטור את הכרמים שלהם, כדי שיוכלו את הפירות שלהם ביוקר, כמו שעשה שלמה.

אולם, הפעם האחות לא מסכימה, והיא עונה לאחיה:

שיר השירים ח12: "כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי! הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה, וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ"

אני לא רוצה לנטור כרמים של אחרים! כרמי שלי לפניי - אני רוצה לטפח את הכרם הפרטי שלי! אני לא מעוניינת למכור את הפירות באלף כסף - את זה אני משאירה לשלמה - האלף לך שלמה; אני גם לא רוצה לקבל משכורת על טיפוח כרמים של אחרים - את זה אני משאירה לנוטרים מקצועיים - ומאתיים לנוטרים את פריו. "מלעגת ואומרת: קח אתה, שלמה, האלף שלך, וירוויחו הנוטרים השוכרים מאתיים. אני אינני רוצה ממון, ולא קרן ורווח, אלא להיות כרמי שלי לפניי, שהתחברתי בו עם דודי, וזהו יותר תענוג לי מכל ממון" (אבן עזרא).

בפרק א פירשנו, שהכרם הוא גם משל לגוף: הכלה מתלוננת על כך שאין לה זמן לטפח את גופה, כי אחיה מכריחים אותה לשמור על כרמים בקיץ (פירוט). לפי זה אפשר לפרש גם כאן: כרם היה לשלמה הוא משל לאלף נשותיו של שלמה, שהוא נתן לנוטרים כדי שיטפחו את גופן בתמרוקים; אולם אני צנועה, ואינני רוצה לתת את גופי למטפחים, אלא כרמי שלי לפניי, אני מטפחת את גופי בעצמי.

הפסוקים שלנו ממחישים את השינוי שהתחולל בכלה: מנערה קטנה וחלשה, שאחיה מכריחים אותה לעבוד בכרמיהם ולא משאירים לה זמן לעצמה, היא הפכה לאישה אסרטיבית, ערכית, היודעת לטפח את רכושה ואת גופה; כל זה, בזכות סיפור האהבה שבינה לבין החתן.

מקורות ופירושים נוספים

ייתכן שהפסוק ממשיך את הרעיון של שיר השירים ח7: "אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" (פירוט): "אפשר לפרש שמשמעותו של הכרם אינו כרם ענבים אלא משל לנשותיו של שלמה. הרעיה בפסוקים אלו בָּזָה לשלמה, הנותן לשומריו להשגיח על נשותיו. לעומת זאת, הרעיה גאה בכך שכרמה שלה הוא יחידי, והיא משגיחה עליו ולא מוכנה לתתו לאחרים (ואם רוצים, ניתן לפרש שכנסת ישראל מקנאת לקב"ה במשל זה).  אם מפרשים את הפסוקים הנ"ל כפי שהצגתי, אפשר שהפסוק " אם יתן וגו' " מביע תמיהה על המצב, ששלמה נותן את כל הון ביתו באהבה (שהרי על הנוטרים נאמר "איש יבא בפריו אלף כסף") ואין בזים לו. פסוק ז' כולו מציג איפוא ניגוד: מצד אחר מים רבים לא יכולים לכבות את האהבה, אבל מצד שני, כשאדם נותן את כל הון ביתו בעבור האהבה, אין בזים לו!" (פלוני בן פלונית, 1.5.2003).

איש יביא בפריו אלף כסף

המפרשים פירשו:

1. שהנוטרים משלמים אלף כסף תמורת הזכות להשתמש בפרי הכרם (אבן עזרא); אולם לפי זה היה ראוי לקרוא להם "שוכרים".

2. או שהם מקבלים אלף כסף תמורת הפירות שהם מקבלים כשכר על שמירתם: "היה לו כרם במישור, שמצויים שם המון עם רב, ועל כי חשש מגניבה - מסרו לשומרים מחולפים בזה אחר זה, באופן שכל שומר בזמנו יביא לעצמו אלף כסף, וזהו בעבור חלקו בפרי הכרם בשכר השמירה" (מצודת דוד); אולם לפי זה היה ראוי לקרוא להם "שומרים".

3. לענ"ד, השורש נטר, כמו השורש נצר, מציין השגחה וטיפוח; הנוטרים מטפחים את הכרם עד שהפרי שלו שווה אלף כסף.

הנמשל

רש"י פירש על-פי הנמשל: "בבעל המון - בירושלם שהיא רבת עם והמון רב. בעל - לשון מישור כמו (יהושע י"ב) מבעל גד בבקעת הלבנון. נתן את הכרם לנטרים - מסרה ליד אדונים קשים בבל מדי יון ואדום במדרש שיר השירים מצאתי מקצת סמך על נוטרים הללו שהם המלכיות. איש יבא בפריו - כלומר כל מה שיכלו לגבות מהן גולגליות וארנוניות ואנפרות הכל גבו מהם להביא לתוך ביתם. כרמי שלי לפני - ליום הדין יביאם הקב"ה במשפט ויאמר כרמי אף על פי שמסרתיו בידכם שלי הוא ולפני בא כל מה שחטפתם לכם את פריו ולא נכחד ממני מה שגביתם מהם. והם אומרים האלף לך שלמה - אלף הכסף שגבינו מהם הכל נחזיר. ומאתים לנטרים את פריו - ועוד נוסיף הרבה משלנו ונתן להם לראשיהם וחכמיהם כענין שנאמר (ירמיהו ט"ו) תחת הנחשת אביא זהב. לנוטרים את פריו - אלו תלמידי חכמים ואותם תשלומים לתלמידי חכמים כמו שנאמר (ישעיהו כ"ג) כי ליושבים לפני ה' יהיה סחרה ואתננה של צור. ויש לפרש ומאתים לנוטרים את פריו כדין הנהנה מן ההקדש שמשלם קרן וחומש אף אנו נשלם על קדש ישראל לה' על ראשית תבואתו קרן וחומש חמשו של קרן ומאתים הם חומשו של אלף" (רש"י)

"כל 'שלמה' האמורין בשיר השירים קדש: שיר למי שהשלום שלו, חוץ מזה: כרמי שלי לפני האלף לך שלמה; שלמה – לדידיה, ומאתים לנוטרים את פריו – רבנן (לרבנן הניחם, ויעסקו בתורה אחד מששה שבהם)" (בבלי שבועות לה:).

עוד על המילה המון, ראו  המון אנשים והמון קולות.

תגובות