קוד: ויכוחים על מעמדן של המגילות בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: אראל
אל:
אמר רב יהודה אמר שמואל: [מגילת] אסתר אינה מטמאה את הידים [כלומר: אין בה קדוּשה כמו בספרי תורה]. למימרא דסבר שמואל אסתר לאו ברוח הקודש נאמרה? והאמר שמואל 'אסתר ברוח הקודש נאמרה'! נאמרה לקרות ולא נאמרה ליכתוב...
רבי מאיר אומר: קהלת אינו מטמא את הידים, ומחלוקת בשיר השירים.
ר' יוסי אומר: שיר השירים מטמא את הידים, ומחלוקת בקהלת.
ר' שמעון אומר קהלת מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה אבל רות ושיר השירים ואסתר מטמאין את הידים...
תניא, ר' שמעון בן מנסיא אומר: קהלת אינו מטמא את הידים מפני שחכמתו של שלמה היא. אמרו לו: וכי זו בלבד אמר, והלא כבר נאמר (מלכים א ד) וידבר שלשת אלפים משל... וכי תימא מימר טובא אמר דאי בעי איכתיב ודאי בעי לא איכתיב, תא שמע (משלי ל) אל תוסף על דבריו...[כלומר, שלמה באמת אמר הרבה משלים בחכמתו, אך רק המשלים שנאמרו ברוח הקודש נכתבו בספר, שהרי שלמה ידע שאסור להוסיף על דברי ה'].
אך עיקר הדיון הוא על מגילת אסתר - האם היא נאמרה ברוח הקודש? חז"ל הביאו כמה הוכחות, אך אף אחת מהן אינה מוחלטת:
1. "ר' אליעזר אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר (
אסתר ו6
)
ויאמר המן בלבו
" - ורק ברוח הקודש אפשר לדעת מה חשב המן בליבו;
סברא הוא דלא הוה
איניש דחשיב למלכא כוותיה והאי כי קא מפיש טובא ואמר אדעתיה דנפשיה קאמר", כלומר - אפשר לשער מה חשב המן באותו רגע על-פי שיקולים פסיכולוגיים בלבד, בלי רוח הקודש.
2. "ר' עקיבא אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר (
אסתר ב15
)
ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל רואיה
" - ורק ברוח הקודש אפשר לדעת שאסתר מצאה חן בעיני
כולם.
דלמא
כר' אלעזר דאמר מלמד שכל אחד ואחד נדמתה לו כאומתו", כלומר - אפשר היה לשמוע, שבכל עם יש אנשים שנותנים לה ציון "10" כשהיא עוברת לידם, ומכאן אפשר להסיק שהיא נחשבה ליפה בעיני כל העמים, למרות שבדרך-כלל לכל עם יש מושגים אחרים של יופי; ואין צורך ברוח הקודש כדי לדעת זאת.
3. "ר' מאיר אומר:
אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר (אסתר ב22, בקשר למזימתם של בגתן ותרש להתנקש באחשורוש)
ויודע הדבר
למרדכי
" - ורק ברוח הקודש אפשר לדעת, שלמרדכי נודע סוד שלא נודע לאף אחד אחר.
דלמא כרבי חייא בר
אבא דאמר בגתן ותרש שני טרשיים היו", כלומר - אפשר היה לשמוע את בגתן ותרש מדברים ביניהם בשפה מוזרה, ולדעת - מתוך היכרות עם מרדכי - שהוא בקי בכל השפות, ולהסיק מכאן שהמזימה שלהם נודעה למרדכי, ואין צורך ברוח הקודש כדי להסיק מסקנה זו.
4. "רבי יוסי בן דורמסקית אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר (
אסתר ט10
)
" - ורק ברוח הקודש אפשר לדעת, שכל היהודים בכל מדינות המלך אחשורוש,
ובבזה לא שלחו את ידם
מהודו ועד כוש
, לא שלחו את ידם בביזה.
דלמא פריסתקי שדור", כלומר - ייתכן שהשרים הממונים מטעם המלך בכל אחת מהמדינות דיווחו למלך על כך שהיהודים לא שלחו את ידם בביזה, והדו"חות התפרסמו ברבים.
5. "אמר שמואל: אי הואי התם
הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו, שנאמר (אסתר ט27, בקשר להחלטה לחגוג את פורים בכל שנה ושנה)
" - ורק ברוח הקודש אפשר לדעת, שמשמיים הסכימו לקיים את התקנה הזאת.
קימו וקבלו
- קימו למעלה מה שקיבלו למטה
קיימו וקיבלו", כלומר הפסוק מתאר את החלטת היהודים ולא החלטה משמיים.
6. והטענה האחרונה היא - "ורב יוסף אמר מהכא (
אסתר ט28
)
וימי הפורים
האלה לא יעברו מתוך היהודים רב נחמן בר יצחק אומר מהכא וזכרם לא יסוף מזרעם
" - ורק ברוח הקודש אפשר לדעת, שחג הפורים יישאר לנצח.