ללמוד גם אחרי התואר

קוד: ביאור:משלי א5 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק א    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
א5 יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח, וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה;

 סגולות

הלימוד אף-פעם לא נגמר:   גם החכם, שכבר למד הרבה, ישמע דברי-חכמה חדשים ויוסיף לעצמו לקחים ומסרים מעשיים;   וגם הנבון, שכבר חקר וחידש הרבה, יקנה לעצמו תחבולות (אסטרטגיות) חדשות -

 מצודות

וגם לחכם יועילו הדברים, כי כשישמעם - יוסיף עוד ללמוד מדעתו,  והנבון יקנה על-ידם תחבולות, והם דברים עמוקים בעיון רב בדקות המחשבה.


 עצות

"יש כל-כך הרבה ספרים שהייתי רוצה לכתוב. הייתי רוצה לעשות רשימה של משפטים, שכל אחד מהם הוא כותרת של ספר שאני רוצה לחבר, ומי שיקרא את הרשימה, יוכל להבין מתוך הכותרת מה כתוב בספר, גם בלי שיקרא את הספר" (ע"פ "מסע בשביל הלב" מאת דוד זלר ז"ל). זה כנראה מה שעשה שלמה בספר משלי. כל פסוק בספר משלי הוא כותרת של ספר. שלמה לא הספיק לכתוב את כל הספרים, אך מתוך התבוננות בפסוקים ניתן לנסות ולהבין מה היה כתוב בספר, אילו שלמה היה כותב אותו.

בספר משלי ישנם 915 פסוקים המייצגים 915 ספרים שונים. הפירוש שאתם קוראים כעת נותן רק טעימה קטנה - רק חלק קטן מהתכנים שהיו כתובים ב"ספר" של כל פסוק ופסוק, בתקווה שהקוראים יתעוררו ללמוד ולחקור ולגלות את שאר התכנים, כמו שכתוב בפסוקנו יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח.

אם ברצונכם להוסיף וללמוד על ספר משלי, המקום הטוב ביותר לעשות זאת הוא באינטרנט. באתר ויקיטקסט ("אח צעיר" של אתר ויקיפדיה) ניתן למצוא פירוש תמציתי על כל הפרקים בספר משלי, ופירוש מפורט על כל הפסוקים בספר משלי ומעל 2000 פסוקים מספרים אחרים בתנ"ך (נכון לחודש ניסן ה'תשע"ד). כל המאמרים המופיעים בספר זה נמצאים שם בגירסה מורחבת.

בחלק מהמאמרים בספר זה ישנן הפניות המסומנות בקו תחתי. בגירסה האינטרנטית של הספר, הפניות אלו הן קישורים שמובילים למאמרים מורחבים.

רש"י, הנחשב לאחד מגדולי פרשני המקרא, אמר פעם לנכדו: "שאילו היה לו פנאי, היה צריך לעשות פרושים אחרים, לפי הפשטות המתחדשים בכל יום" (רשב"ם על בראשית לז2). החלום של רש"י הופך למציאות באתר ויקיטקסט, שכן זהו אתר פתוח, שבו הגולשים מוזמנים להגיב, לערוך, לשפץ ולהרחיב את הפירושים שלהם או של אחרים, "לפי הפשטות המתחדשים בכל יום".

אם ברצונכם להגיב או לערוך מאמר כלשהו שנזכר בספר זה, פשוט כתבו את שמו או כמה מילות מפתח מתוכו במנוע החיפוש החביב עליכם והוסיפו לחיפוש את המילה "ויקיטקסט".

כמובן שאפשר גם להוסיף מאמרים ופירושים חדשים, וכך לקיים את הפסוק יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח.

 הקבלות

הראשון שנקרא נבון וחכם בתנ"ך היה יוסף, בראשית מא33: "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם", בראשית מא39: "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף: אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ".  

ואכן, ליוסף היו שני כשרונות:   כחכם, הוא ידע לשמוע ולהוסיף ולקחת לעצמו ידיעות חדשות, כגון, הידיעות שלמד מתוך חלומותיהם של השרים ושל פרעה;   כנבון, הוא ידע לקנות ולפתח תחבולות ותוכניות-פעולה חדשניות, כגון, התוכנית להצלת מצרים מרעב ולהלאמת הקרקעות.   הוא ידע לסחור, גם בתבואה וקרקעות וגם בידע ורעיונות.

ויש כאן רמז לחכם החושב "איני צריך למשלים הללו, שכבר למדתי חכמה ודעת קדושים אדע"... "גם יוסף הצדיק היה חכם ונבון, ואף על פי כן היה צריך לכמה תחבולות בכל יום כדי להינצל מכף רע" (רמ"ד ואלי).

הביטוי יוסף לקח נזכר גם במשלי ט9: "תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד, הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח", והוא רומז לכינויו השלישי של יוסף (שאינו נזכר בתנ"ך אך נזכר במדרשים): יוסף הצדיק.

ישנם פסוקים נוספים בספר משלי המלמדים, שגם להורים כדאי לפתח בילדיהם תכונות של אהבת חכמה ותבונה - לא רק ללמוד אלא גם לאהוב את הלימודים:

משלי כט3: "אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו, וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן" (פירוט)

משלי כח7: "נוֹצֵר תּוֹרָה בֵּן מֵבִין, וְרֹעֶה זוֹלְלִים יַכְלִים אָבִיו" (פירוט)

ישנם פסוקים רבים נוספים שבהם החכמה מזוהה עם איברי השמיעה (כמו אצלנו ישמע חכם), בעוד שהתבונה מזוהה בדרך-כלל עם הלב; ראו  משלי יח15: "לֵב נָבוֹן יִקְנֶה דָּעַת וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ דָּעַת" (פירוט).

הביטוי ויוסף לקח נאמר גם על הצדיק, משלי ט9: "תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד, הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח" (פירוט; ראו צדיק - חכם).

 דקויות

חכם הוא היודע לשמוע, ללמוד וללמד;   נבון הוא היודע לחשוב ולהסיק מסקנות.

לֶקַח - מלשון לקיחה - מציין ליקוט ואיסוף מידע ממקורות חיצוניים. זה כישרונו של החכם - הוא לוקח ומוסיף לעצמו ומרחיב את אופקיו.

תַּחְבֻּלָה - מלשון חֶבֶל - מציינת חיבור פרטי-מידע שונים ליחידה אחת, או דרכי-פעולה שונים לתוכנית אסטרטגית אחת, כמו החבל המורכב מסיבים דקים (מלבי"ם על משלי א5, ביאור המילות).  זה כישרונו של הנבון - הוא קונה (יוצר) לעצמו רעיונות חדשים ומורכבים מתוך מה שלמד.

---

בספר משלי ישנן עצות ברמות שונות:

  • יש עצות פשוטות, שנועדו לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה - לתת כללי-זהירות לאנשים שמתפתים בקלות; או לתת  לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה - לתת חכמת-חיים לאנשים חסרי-נסיון (פסוק 4)
  • ויש עצות מתוחכמות יותר, שנועדו לעזור לחכמים ללמוד -  יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח; ולעזור לנבונים להבין עוד יותר -  וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה (פסוק 5).   

מעבר לכך, בכל פסוק ופסוק ישנן משמעויות שונות:

  • יש משמעויות פשוטות המכוונת למתחילים, לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה ולְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה (פסוק 4);
  • ויש משמעויות מתקדמות יותר המכוונות למתקדמים - יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה (פסוק 5).    החכם שישמע את המשלים יוסיף לעצמו לקחים ומסרים מעשיים,   והנבון שיקרא בספר יקנה לעצמו תחבולות חדשות.
 פרק א    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות