ה' נמצא בכל הלב ולא רק בבינה

מאת: אראל

→ג 4— משלי ג 5 — ג 6←

משלי ג5 : "בְּטַח אֶל ה' בְּכָל לִבֶּךָ, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן;"

מצודות

בטח אל ה' בכל ליבך, ואל תחשוב "בודאי אצליח הואיל ונעשה הדבר בבינה", כי הכל ביד ה' ולא ביד בינת אדם.

סגולות

בטח (הישען) אל ה', התפלל אליו בכל ליבך ובקש ממנו עצה ועזרה, ואל תישען (תסמוך) רק על התוכניות שעשית בבינתך האנושית -


עצות

בספר משלי ישנן הרבה עצות שדורשות מהאדם להשתמש בשכלו, אבל הוא גם מדגיש שיש דבר הנמצא מעל השכל.

הניגוד בפסוק הוא בין בכל לבך לבין בינתך: בלב האדם חולפות מחשבות רבות; אדם נבון נוטה, לפעמים, להתעלם מהמחשבות הללו כאשר הוא מקבל החלטות, ולסמוך רק על הבינה - רק על השיקולים ההגיוניים והרציונליים; אולם, לפעמים ה' שולח לו מחשבות לא-רציונליות, לא מובנות, מעין איתותי-אזהרה שנועדו לסמן לו שהוא פספס שיקול חשוב. הפסוק מלמד את האדם שלא יתעלם מהמחשבות הללו: 

בטח = סמך בליבו, האמין שיעזור;   בכל הלב = בכל המחשבות והכוונות;   בטח את ה' בכל לבך = האמן כי ה' נמצא בכל ליבך, בכל המחשבות העוברות בליבך עשוי להיות רמז מה'; בכל פעם שאתה חושב מחשבות ומתכנן תכניות, האמן שה' רוצה ויכול לעזור לך, ולכן כדאי לך לקבל את עצתו.

בינה היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות;   נשען = סמך במעשיו, האמין שייתן לו תמיכה יציבה;   ואל בינתך אל תישען = גם אם נראה לך שהגעת למסקנה הגיונית, אל תסמוך רק על המסקנה שהגעת אליה, אלא התייחס גם לעצת ה' שנמצאת בתוך ליבך.

ידיעה היא קשר קרוב;   שני הפסוקים הם משפט אחד - "דעהו" בפסוק 6 מתייחס אל ה' הנזכר בפסוק 5:   בכל דרכיך דעהו =

1. היה מודע למציאות הבורא ולהשגחתו הפרטית בכל דרך שאתה נמצא בה;

2. שמור על קשר קרוב עם ה' ושאל בעצתו.

ישר = מישורי, ללא מכשולים;   והוא יישר אורחותיך =

1. כשתחיה מתוך מודעות תמידית להשגחת ה', חייך יהיו קלים יותר כאילו שה' מיישר לפניך את הדרך: "כשאדם יודע שכל מאורעותיו הן לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא" (לקוטי מוהר"ן ד).

2. אם תשמע לעצת ה', תצליח ולא יהיו מכשולים שיעמדו בפניך.

האדם צריך להשתמש בבינה כשהוא שוקל את דרכיו, אך לא להישען על הבינה, אלא להשתמש גם בכוחות-נפש אחרים שלו - האמונה והתפילה, ליצירת קשר עם ה'. כך תהיה דרכו ישרה וללא מכשולים.

דוגמה לתפילה שאפשר להשתמש בה כדי לקיים את העצה של פסוק זה: "ריבונו של עולם! אני יודע שאתה הוא זה שמנהל את העולם, ואני בשר ודם ולא יודע איך ומה לעשות כדי להצליח. לכן, אני מבקש ממך שתהיה בעזרי,  ותתן לי חכמה ובינה לעשות את הדברים הנכונים, ותכוון אותי מהשמיים לדרך הנכונה. עזרני, אלהיי, כי בך בטחתי ועליך נשענתי!" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, ח סיון ה'תשס"ט).

הקבלות

הסכנה שבבטחון עצמי מופרז נזכרת גם במשלי כח26: "בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל, וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵט" (פירוט).

פסוקים 5-6 מגבילים את כוח התבונה, והפסוקים הבאים - פסוקים 7-8 - מגבילים את החכמה (פירוט). לדיון בהבדלים בין הפסוקים ראו חכמה, בינה, יראה ואהבה.

דקויות

מה הקשר בין "בטח אל ה' בכל ליבך" לבין "ואל בינתך אל תישען"? מדוע ישנו ניגוד בין אדם שבוטח בה' לבין אדם שנשען על בינתו? והרי, דווקא מי שבוטח בה' בכל ליבו יכול לחשוב, שה' יעזור לו להגיע למסקנות הנכונות, ולכן הוא יכול להישען על בינתו!

המפרשים השיבו לשאלה זו בכמה דרכים:

1. בטח אל ה' בכל ליבך - בעניינים חומריים, ואל בינתך אל תישען - בעניינים רוחניים, ולכן: "פזר מעותיך לבקש לך רב ללמוד ממנו" (רש"י).

- אולם, קשה למצוא בפסוק ראיה לכך שהצלע הראשונה מדברת על עניינים חומריים והצלע השניה מדברת על עניינים רוחניים (ולפי דבריו, היה ראוי לכתוב משהו כמו "בטח אל ה' בהונך, ותן מהונך לקנות בינה").

2. בטח אל ה' בכל ליבך - שמע בקול הנביא המביא את דבר ה', ואל בינתך אל תישען - אל תחשוב שאתה חכם יותר מהנביא. כך למשל היה בימי ישעיהו, כאשר אחז מלך יהודה רצה לכרות ברית עם אשור, אולם ישעיהו הנביא הוכיח אותו וקרא לו לחכות לעזרת ה', ישעיהו י20: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יוֹסִיף עוֹד שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלֵיטַת בֵּית יַעֲקֹב לְהִשָּׁעֵן עַל מַכֵּהוּ, וְנִשְׁעַן עַל ה' קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת" (ע"פ דעת מקרא).

- אולם, הפסוק בספר משלי אינו מזכיר נביא, אלא מדבר על בטחון בה' באופן כללי.

3. בטח אל ה' בכל לבך - שהחוקים והמצוות שנתן בתורה הם נכונים; ואל בינתך אל תישען - אל תחשוב שאתה חכם יותר מהתורה, "והראיה, מן החכם המזהיר עצמו, שנשען בבינתו כשאמר 'אני ארבה ולא אסור', וזה גרם לו שנפל בכמה טעויות, שאם היה נשען על בינתו ית' העיקרית, שהיא בינת התורה, בוודאי לא היה נכשל באותן הטעויות הגדולים ולא היה גורם רעה לעצמו" (רמ"ד ואלי).   לפי זה,  בכל דרכיך דעהו - בכל המידות ותכונות האופי תלך לפי ציווי ה' בתורה, והוא יישר אורחותיך - והוא יעזור לך לעשות את הדבר הנכון גם בפרטים המעשיים הקטנים (ע"פ מלבי"ם).

- אולם, בפסוק לא נזכרו תורה ומצוות אלא דעת ה', שהיא מושג כללי יותר המציין קשר קרוב עם ה'.

4. בטח אל ה' בכל לבך - דע שה' יכול לשנות את המצב בן רגע,  ולכן הצלחתך תלויה בה' בלבד;   ואל בינתך אל תישען - אל תהיה בטוח שהמסקנות שהגעת אליהן במחשבתך נכונות ותקפות תמיד, אל תחשוב שאם תיכננת בתבונה את צעדיך אתה "מסודר" ואינך זקוק לעזרת ה': "כאשר ייראה לך בשכלך ובתבונתך כי המעשה אשר תעשה יצליח על-דרך עצת לבך ותחבולות אשר תחשוב, אל תבטח על זה, כי הכל תלוי בידי שמים, שנאמר: "משיב חכמים אחור ודעתם יסכל"" (רבי יונה גירונדי, וכן נחמיאש פירוש שני), "כי רצון הש"י שיכירו האנשים המושגחים ממנו מה שישפע להם מהטוב מצד השגחתו, ומי שהוא נשען על בינתו יחשוב שלא יצטרך לו בזה עזר אלהי" (רלב"ג וכן מצודת דוד).

- אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות המקובלת של הפועל בטח שהיא סמך עליו שיעזור; אם אדם סומך על ה' שיעזור, אז הוא בכל מקרה בטוח שיצליח - הוא בטוח שה' יעזור לו להשתמש בבינה בצורה נכונה! (לפי פירוש זה, היה ראוי לכתוב משהו כמו "דע כי ה' הוא האלהים, אין עוד מלבדו, ועל בינתך אל תישען").

5. בטח אל ה' בכל ליבך - גם כשהמצב קשה, ואל בינתך אל תישען - גם כשבינתך אומרת לך שאין לך סיכוי, בכל-זאת אל תפחד ואל תתייאש, אלא המשך לבטוח בה' (ד"ר אברהם גוטליב).

- אולם, פירוש זה אינו מתאים למילה תישען, המציינת ביטחון; אדם שמפחד ומתייאש אינו "נשען" על בינתו - הוא לא נשען על שום דבר (ולפי דבריו, היה ראוי לכתוב משהו כמו "בטח אל ה' בכל ליבך, ומבינתך אל תחשוש").

6. ייתכן שהפסוק מתקשר לפסוק הבא, בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך - "תן דעתך לחשוב לעשות מעשיך למען יבוא בדבר תועלת לקיים דבר ה', ואז הוא יוליכך באורח מישור ותצליח בה" (מצודות), או "כעניין שאמר אליהו לרב יהודה: כשאתה יוצא לדרך – המלך בקונך" (נחמיאש). מכאן: בטח אל ה' בכל לבך - האמן בו שיעזור לך אם תדע אותו בכל דרכיך; ואל בינתך אל תישען - אל תאמין שהבינה תציל אותך אם לא תדע את ה' בכל דרכיך.

צריך להשתמש בבינה כששוקלים את דרכינו, אך לא להישען על הבינה בלבד אלא גם ליצור קשר עם ה', ולבקש מה' הדרכה נכונה.     מי שנשען על בינתו (= כושר החשיבה והסקת המסקנות), יעשה רק הכנות הגיוניות; אבל מי שבוטח בה', יעשה, בנוסף להכנות ההגיוניות, גם הכנות רוחניות - יקבע את מטרות הפעולה באופן שיביא תועלת גם לקיום דבר ה' בעולם ויתפלל לה' שיצליח את דרכו, ואז יבטח בה' שיישר אורחותיו = שיעשה את דרכיו מישוריות וללא מכשולים. 

7. ולענ"ד, הניגוד הוא בין בכל לבך לבין בינתך: בלב האדם חולפות מחשבות רבות; אדם נבון נוטה, לפעמים, להתעלם מהמחשבות הללו כאשר הוא מקבל החלטות, ולסמוך רק על הבינה - רק על השיקולים ההגיוניים והרציונליים; אולם, לפעמים ה' שולח לו מחשבות לא-רציונליות, לא מובנות, מעין איתותי-אזהרה שנועדו לסמן לו שהוא פספס שיקול חשוב. הפסוק מלמד את האדם שלא יתעלם מהמחשבות הללו: בטח אל ה', כי ה' נמצא בכל ליבך, בכל המחשבות העוברות בליבך עשוי להיות רמז מה', ואל בינתך בלבד אל תישען.

לעיון נוסף

המאמר המקורי


→ג 4— משלי ג 5 — ג 6←

תגובות