ה' נמצא בכל הלב ולא רק בבינה

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ג5 בְּטַח אֶל ה' בְּכָל לִבֶּךָ, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן;

 סגולות

בטח (הישען) אל ה', התפלל אליו בכל ליבך ובקש ממנו עצה והדרכה, ואל תישען (תסמוך) רק על בינתך וכישוריך השכליים -

 מצודות

בטח אל ה' בכל ליבך, ואל תחשוב "בודאי אצליח הואיל ונעשה הדבר בבינה", כי הכל ביד ה' ולא ביד בינת אדם.


 עצות

בספר משלי ישנן הרבה עצות שדורשות מהאדם להשתמש בשכלו, אבל הוא גם מדגיש שיש דבר הנמצא מעל השכל.

הניגוד בפסוק הוא בין בכל לבך לבין בינתך: בלב האדם חולפות מחשבות רבות; אדם נבון נוטה, לפעמים, להתעלם מהמחשבות הללו כאשר הוא מקבל החלטות, ולסמוך רק על הבינה - רק על השיקולים ההגיוניים והרציונליים; אולם, לפעמים ה' שולח לו מחשבות לא-רציונליות, לא מובנות, מעין איתותי-אזהרה שנועדו לסמן לו שהוא פספס שיקול חשוב. הפסוק מלמד את האדם שלא יתעלם מהמחשבות הללו: 

בטח = סמך בליבו, האמין שיעזור;   בכל הלב = בכל המחשבות והכוונות;   בטח את ה' בכל לבך = האמן כי ה' נמצא בכל ליבך, בכל המחשבות העוברות בליבך עשוי להיות רמז מה'; בכל פעם שאתה חושב מחשבות ומתכנן תכניות, האמן שה' רוצה ויכול לעזור לך, ולכן כדאי לך לקבל את עצתו.

בינה היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות;   נשען = סמך במעשיו, האמין שייתן לו תמיכה יציבה;   ואל בינתך אל תישען = גם אם נראה לך שהגעת למסקנה הגיונית, אל תסמוך רק על המסקנה שהגעת אליה, אלא התייחס גם לעצת ה' שנמצאת בתוך ליבך.

ידיעה היא קשר קרוב;   שני הפסוקים הם משפט אחד - "דעהו" בפסוק 6 מתייחס אל ה' הנזכר בפסוק 5:   בכל דרכיך דעהו =

1. היה מודע למציאות הבורא ולהשגחתו הפרטית בכל דרך שאתה נמצא בה;

2. שמור על קשר קרוב עם ה' ושאל בעצתו.

ישר = מישורי, ללא מכשולים;   והוא יישר אורחותיך =

1. כשתחיה מתוך מודעות תמידית להשגחת ה', חייך יהיו קלים יותר כאילו שה' מיישר לפניך את הדרך: "כשאדם יודע שכל מאורעותיו הן לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא" (לקוטי מוהר"ן ד).

2. אם תשמע לעצת ה', תצליח ולא יהיו מכשולים שיעמדו בפניך.

האדם צריך להשתמש בבינה כשהוא שוקל את דרכיו, אך לא להישען על הבינה, אלא להשתמש גם בכוחות-נפש אחרים שלו - האמונה והתפילה, ליצירת קשר עם ה'. כך תהיה דרכו ישרה וללא מכשולים.

דוגמה לתפילה שאפשר להשתמש בה כדי לקיים את העצה של פסוק זה: "ריבונו של עולם! אני יודע שאתה הוא זה שמנהל את העולם, ואני בשר ודם ולא יודע איך ומה לעשות כדי להצליח. לכן, אני מבקש ממך שתהיה בעזרי,  ותתן לי חכמה ובינה לעשות את הדברים הנכונים, ותכוון אותי מהשמיים לדרך הנכונה. עזרני, אלהיי, כי בך בטחתי ועליך נשענתי!" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, ח סיון ה'תשס"ט).

 הקבלות

הסכנה שבבטחון עצמי מופרז נזכרת גם במשלי כח26: "בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל, וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵט" (פירוט).

פסוקים 5-6 מגבילים את כוח התבונה, והפסוקים הבאים - פסוקים 7-8 - מגבילים את החכמה (פירוט). לדיון בהבדלים בין הפסוקים ראו במאמרנו: "חכמה, בינה, יראה ואהבה".

 דקויות

מה הניגוד?

הפסוק מציג ניגוד בין בטחון בה' לבין הישענות על הבינה. אבל מדוע הם מנוגדים? הרי דווקא מי שבוטח בה' בכל ליבו יכול להאמין, שה' יעזור לו להגיע למסקנות הנכונות, ולכן הוא יכול להישען על בינתו! והרי הבינה עצמה היא מתנה מה', משלי ב6: "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה" (פירוט)!

1. הניגוד הוא בין בכל לבך לבין בינתך. הביטוי בכל לבך רומז לתפילה, כפי שפירשו חז"ל את דברים יא13: "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם" - "עבודה שבלב זו תפילה".  "כעניין שאמר אליהו לרב יהודה: כשאתה יוצא לדרך – המלך בקונך" (נחמיאש): התפלל אליו ובקש ממנו עצה והדרכה.   בטח אל ה' שיעזור לך אם תתפלל אליו בכל לבך, ואל תישען אל בינתך - אל תחשוב שתצליח רק בכוח התבונה האישית שלך ללא תפילה לה'.

כשאתה נשען על בינתך, אתה עלול להיות מקובע ו"תקוע" בדרך-חשיבה מסויימת;   אבל כשאתה פונה אל ה', אתה נפתח לרעיונות חדשים שה' יכול לתת בליבך (ע"פ גליה).

2. הניגוד הוא בין תורת ה' ומצוותיו, שנזכרו במשלי ג1: "בְּנִי, תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח, וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ" (פירוט).    בטח אל ה' בכל לבך - שהחוקים והמצוות שנתן בתורה הם נכונים; ואל בינתך אל תישען - אל תחשוב שאתה חכם יותר מהתורה, "והראיה, מן החכם המזהיר עצמו, שנשען בבינתו כשאמר 'אני ארבה ולא אסור', וזה גרם לו שנפל בכמה טעויות, שאם היה נשען על בינתו ית' העיקרית, שהיא בינת התורה, בוודאי לא היה נכשל באותן הטעויות הגדולים ולא היה גורם רעה לעצמו" (רמ"ד ואלי).    לא את כל התורה והמצוות אפשר להבין בעזרת הבינה האנושית. הבינה מאפשרת לנו לבנות רעיונות חדשים מתוך ידע קיים, אבל כדי להשתמש בה אנחנו צריכים אבני-בניין. ולא כל אבני-הבניין נמצאות בידינו - אנחנו לא יודעים את כל סודות הבריאה. לכן צריך לבוא אל ה' ולקבל את ההוראות שנתן לנו לשימוש נכון בבריאה (ע"פ גליה).

לפי זה,  בכל דרכיך דעהו - בכל המידות ותכונות האופי תלך לפי ציווי ה' בתורה, והוא יישר אורחותיך - והוא יעזור לך לעשות את הדבר הנכון גם בפרטים המעשיים הקטנים (ע"פ מלבי"ם).

מה זה בטח אֶל ה'?

1. בשני חלקי הפסוק נזכרת המילה אֶל, כמו "לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ" (ע"פ גליה). אל מי אתה בא כשאתה צריך עזרה - אֶל ה' או אֶל בינתך?  מי שנשען על בינתו (= היכולת לחשוב ולהסיק מסקנות) יפעל רק בדרך הטבע, אבל מי שבוטח בה' יפעל בנוסף גם בדרך האמונה ויתפלל לה' שיצליח את דרכו.

2. הפסוק מתקשר לפסוק הבא, בכל דרכיך דעהו: בכל דבר שאתה עושה - חשוב גם על התועלת שתצא מכך לקיום דבר ה'  (מצודות שם). גם כשאתה בוטח ומתפלל, כוון את התפילה אֶל ה' - בקש ממנו שיעזור לך באופן שיועיל גם להגשמת מטרותיו, ואז - והוא יישר אורחותיך (פסוק 6).

 פרק ג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות