לחשוב על מה שיש ולא על מה שאין

מאת: אראל

→יג 11— משלי יג 12 — יג 13←

משלי יג12 : "תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב, וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה."

 סגולות

כשחושבים על התוחלת (ההמתנה) הממושכת, שצריך עוד להמתין עד שנשיג את המטרה, הדבר מחלה את הלב, מדכא ומייאש;   אבל כשחושבים על התאווה שכבר באה, על כל מטרות-הביניים שכבר הצלחנו להשיג, הדבר משמח ומחיה את הנפש כמו עץ חיים.

 מצודות

המייחל לדבר מה, והיא נמשכת ומתאחרת לבוא, היא לו למחלה וכאב לב;   וכאשר באה התאוה, היא לו לעץ המגדל חיים, וירופא מכאב הלב.


 עצות

שני צעירים מציבים לעצמם מטרה - לבנות בית בארץ ישראל. הם עושה חשבון ומגיעים למסקנה, שכדי לבנות בית הם יצטרכו סכום כסף גדול. כעת דרכיהם מתפצלות:

אדם א אומר "אני כל כך רחוק מהסכום הזה, אין לי שום סיכוי להשיג אותו". אז הוא מתעצבן, מקלל את המדינה, ועד שהוא כבר מצליח לחסוך סכום כסף מסויים - הוא מבזבז אותו על טיול בחו"ל "כדי לברוח מהמדינה המעצבנת הזאת".

אדם ב אומר "אני צריך לצמצם בהוצאות ולשים כל חודש סכום קבוע בצד". בכל חודש, כשהצליח לשים בצד את הסכום שקבע, שמח ואמר "כמה טוב לחיות במדינה הזאת, הצלחתי לעשות עוד צעד קדימה".

שני האנשים הללו נרמזו בספר משלי:

תוחלת = המתנה;   מחלה = מחליאה, גורמת מחלה ל-לב = מקום המחשבות;   כאשר האדם חושב על התוחלת הממושכה שלו = על הדברים שהוא מייחל להם כבר זמן ממושך ועדיין לא קיבל אותם - הדבר גורם למחלה בליבו = במקום המחשבות שלו, כלומר לדיכאון וייאוש.

עץ חיים = עץ שהמחזיק בו ניצל ממוות, ובהשאלה - דבר המציל ממחלה וייאוש;   כאשר האדם חושב על התאוה שבאה כבר - על הדברים שהתאווה להם וכבר קיבל אותם - על ההישגים הקטנים שכבר הצליח להשיג - הדבר מציל את נפשו כמו עץ חיים

הרעיון נכון לא רק לקניית דירה אלא לכל מטרה אחרת לטווח ארוך, למשל לעשות תואר אקדמי: מי שיסתכל רק על התואר הסופי, ויראה כמה הוא רחוק - עלול להתייאש; אבל מי שיסתכל על כל הישג קטן בדרך, כל נושא שהוא מצליח ללמוד ולהבין, כל תרגיל שהוא מצליח להגיש, כל מבחן שהוא עובר - יתעודד וימשיך להתקדם עד שיגיע.

במקום לחשוב "כמה אנחנו רחוקים מהמטרה", עדיף לחשוב "כמה התקדמנו מאז שהתחלנו"; במקום לחשוב על הדברים שעוד לא קיבלנו, עדיף לחשוב על כל הדברים שרצינו וקיבלנו;  לחשוב על מה שיש ולא על מה שאין.

 הקבלות

ספר משלי לא רק מתאר את המחלה אלא גם מציע תרופות:

- משלי י28: "תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה" (פירוט);

- משלי יח14: "רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ" (פירוט);

ראו פירושינו שם.

 דקויות

1. מקובל לפרש: כשאדם מייחל = מקווה שיקרה משהו, והתוחלת היא ממושכת - הדבר גורם לו למחלה וכאב בלב = במקום המחשבות; וכשהדבר שהאדם מתאווה לו בא ומתגשם - הדבר מחיה אותו, כמו עץ חיים = דבר שהאוחז בו ניצל ממוות, כלומר, זה מציל אותו מייאוש ומכאב לב (ראו מצודת דוד, דעת מקרא).

- אולם, לפי פירוש זה, לא ברור מהו המסר המעשי של הפסוק: האם הפסוק בא לחנך את האדם "לחיות את הרגע" ולממש את כל תאוותיו מייד?! והרי זה מנוגד לרעיון של הפסוק הקודם,  משלי יג11: "הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט, וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה", כלומר, האדם צריך לחסוך ולצבור רכוש בהדרגה, קצת ועוד קצת, ולחכות בסבלנות עד שיהיה לו הרבה!

- בנוסף לכך, בתורה (במדבר יא) מסופר שבני ישראל התאוו לאכול בשר, והתאוה שלהם באה - ה' הביא להם שלו שהשביע את תאוותם, אבל הדבר לא היה להם לעץ חיים אלא דווקא למוות - הם מתו (כנראה מזלילה מוגזמת) ונקברו בקברות התאווה; אז איך שלמה יכול להגיד ש"תאוה באה" היא "עץ חיים"?!

2. ב"דעת מקרא" פירשו שהפסוק אכן לא בא להעביר מסר מעשי, אלא רק לתאר את המניע להתנהגותם של ההוללים - שאינם מוכנים להתאפק ולוותר על תאוותיהם, כי הדבר גורם להם לכאב לב.

- אולם, בפסוק אין רמז לכך שהוא מתאר דווקא אוכלוסיה מסויימת; הוא נראה כהמלצה לכל אדם.

3. חלק מהמפרשים פירשו שהכוונה לתאווה מסויימת, למשל - תאוה להתחתן (חז"ל למדו מפסוק זה שצריך להתחתן זמן קצר אחרי האירוסין - לא לחכות יותר מדי) או תאוה לעשות את רצון ה' (ראו רש"י); תאוה כזאת היא חיובית, ואכן ראוי לממש אותה בהקדם.

- אולם, בפסוק מדובר על "תאוה" באופן כללי - לא דווקא על תאווה מסויימת.

4. חכמי התלמוד (בבלי ברכות לב:) פירשו ש"עץ חיים" הוא משל לתורה, משלי ג18: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (פירוט), ומשמעות הפסוק היא "כשאדם עוסק בתורה שהיא עץ חיים - הדברים שהוא מתאוה להם באים ומתגשמים";

- אולם, על-פי הפשט (וכפי שפירשו כל המפרשים), הנושא של הצלע השניה של הפסוק הוא התאוה ולא העץ, כלומר, הפסוק אומר שתאוה באה היא עץ חיים, ולא שעץ חיים גורם לתאוה שתבוא.

- בנוסף לכך, אילו המסר של הפסוק היה שצריך לעסוק בתורה, היה ראוי להגיד מסר זה בפירוש, ולא להשתמש במושג "עץ חיים" שיכול לקבל כמה משמעויות שונות.

5. לכן נראה לי, שהפסוק מדבר לא על המעשים אלא על המחשבה (לב = מקום המחשבות): ה"עץ חיים" בפסוק זה הוא המחשבה על התאוה שבאה כבר בעבר - המחשבה על כל הדברים שהאדם התאוה להם והתגשמו. לפי פירוש זה, הפסוק ממשיך את הרעיון של הפסוק הקודם, המלמד להתקדם בצעדים הדרגתיים, משלי יג11: "הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט, וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה" (פירוט), ודומה לרעיון של משלי יח14: "רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ, וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶנָּה" (פירוט).

 לעיון נוסף

המאמר המקורי

לפי רמי ניר, יש משל מקביל במשלי יד30: "חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא, וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה" (פירוט).

→יג 11— משלי יג 12 — יג 13←

תגובות