השפעת הסביבה

קוד: ביאור:משלי יג20 בתנ"ך

סוג: תוכן1

מאת: אראל

אל:

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק יג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25 
יג20 הלוך[הוֹלֵךְ] אֶת חֲכָמִים וחכם[יֶחְכָּם], וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ.

 סגולות

מי שהולך לצדם של חכמים - ילמד מהם ויהיה חכם יותר;   ומי שמתרועע עם כסילים - יושפע מההתנהגות שלהם שלהם ויהיה רע יותר.

/ כדאי לך ללכת עם חכמים - כך תתקדם ותהיה חכם יותר;   אך אם תנסה להיות רועה (מנהיג) של כסילים - תתרועע, תחלש ותתנוון, ותהיה טיפש יותר.

 מצודות

הולך את חכמים יחכם - כי ילמד מהם;    והמחבר עצמו לכסילים להיות לו לרֵעים, ירוע (ישובר וירוצץ) עמהם, כי ילמוד מהם וגמולו ישיב לו.


 הקבלות

1. הרמב"ם פירש את הפסוק על אדם הגר בין חכמים / כסילים לאורך זמן, ומושפע מהם באופן ממשי (רמב"ם, הלכות דעות ו). הוא גם קישר אותו לפסוקים נוספים המביעים רעיון דומה:

"דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו (=מידותיו) ובמעשיו אחר ריעיו וחבריו, ונוהג במנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמוד ממעשיהם; ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך, כדי שלא ילמוד ממעשיהם. הוא ששלמה אומר, משלי יג20: "הלוך[הוֹלֵךְ] אֶת חֲכָמִים וחכם[יֶחְכָּם], וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ".

ואומר,  תהלים א1: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב".

וכן, אם היה במדינה שמנהגותיה רעים, ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה - ילך למקום שאנשיו צדיקים, ונוהגים בדרך טובים. ואם היו כל המדינות שהוא יודען ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה, כמו זמננו זה, או שאינו יכול לילך למדינה שמנהגותיה טובים, מפני הגייסות או מפני החולי - יישב לבדו יחידי, כעניין שנאמר,  איכה ג28: "יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם, כִּי נָטַל עָלָיו".

ואם היו רעים וחטאים, שאין מניחין אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עימהן ונוהג במנהגן הרע - ייצא למערות ולחווחים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים, כעניין שנאמר,  ירמיהו ט1: "מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם; כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים, עֲצֶרֶת בֹּגְדִים".

2. וחכמי המדרש פירשו את הפסוק גם על אדם שהולך עם חכמים / כסילים באופן חד פעמי, ובמקרה זה ההשפעה היא בעיקר תדמיתית:

"משל למי שנכנס בחנותו של בשם, אף על פי שאינו מוכר לו ואינו לוקח ממנו, הוא יוצא וריחו נודף, וריח בגדיו מבושמין, ואין ריחו זז ממנו כל היום, עליו הוא אומר הולך את חכמים יחכם...

משל לאחד שנכנס לחנותו של בורסקי, אף על פי שאינו מוכר לו ואינו לוקח ממנו, הוא יוצא, ריחו וריח בגדיו מלוכלכין, ואין ריחו וריח בגדיו זז ממנו כל היום, ועליו הוא אומר ורועה כסילים ירוע.

כך, כל מי שהוא מהלך עם חכם, כל מי שרואה אותו אומר 'אילולי לא היה זה חכם, לא היה הולך עם חכם כמותו', וכל מי שהוא הולך עם כסיל, מי שרואה אותו אומר 'אילולי שהוא כסיל לא היה הולך עם הכסיל'..." (מדרש משלי (בובר)).

עוד על השפעת הסביבה בספר משלי:

משלי כב24-25: "אַל תִּתְרַע אֶת בַּעַל אָף, וְאֶת אִישׁ חֵמוֹת לֹא תָבוֹא. פֶּן תֶּאֱלַף ארחתו[אֹרְחֹתָיו], וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָ" (פירוט)

משלי כח7: "נוֹצֵר תּוֹרָה בֵּן מֵבִין, וְרֹעֶה זוֹלְלִים יַכְלִים אָבִיו" (פירוט)

משלי כט3: "אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו, וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן" (פירוט)

משלי כא20: "אוֹצָר נֶחְמָד וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם וּכְסִיל אָדָם יְבַלְּעֶנּוּ" (פירוט)

 דקויות

לפסוק יש גירסת קרי וכתיב. הקרי מתאר כלל: "הולך את חכמים יחכם", והכתיב הוא המסקנה המעשית: "הלוך את חכמים - וחכם".

מה זה רועה?

1. רועה הוא מתרועע, מכר ושותף;   כסילים הם שונאי חכמה;   רועה כסילים הוא המתרועע ומתיידד עם כסילים. והפסוק מלמדנו שצריך להתרחק מחברים כסילים כדי לא לקבל מהם השפעה שלילית  (רמב"ם, הלכות דעות ו; ראו "הקבלות").

2.  רועה הוא מנהיג, כמו רועה צאן;    רועה כסילים הוא מנהיג של חבורת כסילים. והפסוק מלמדנו שעדיף להיות טפל לחכמים מלהיות מנהיג של כסילים, "הוי זנב לאריות ואל תהיה ראש לשועלים" (מתיא בן חרש, משנה אבות ד טו; ראו ר' יונה גירונדי, הגר"א, מלבי"ם ורמ"ד ואלי על פסוקנו). ויש לזה רמז גם במתמטיקה: המינימקס גדול או שווה למקסימין.     אמנם אצלנו לא נאמר שיש להיות "זנב לחכמים", כי אצל החכמים אין ראש וזנב, הם עובדים בשיתוף-פעולה ומכבדים זה את זה כשווים.

מה זה ירוע?

1. מלשון רַע: מי שמתחבר עם כסילים, יהיה רע כמותם.    ומדוע נאמר ירוע ולא יכסל (כמו בצלע הראשונה הולך את חכמים - יחכם)?   - אולי משום שהסביבה לא משפיעה על האדם בכל התכונות, אלא רק בחלקן:  החכם, המתרועע עם כסילים, לא יאבד את חכמתו, אבל הוא עלול לאבד את ערכיו.    מכאן, שעדיף להיות בחברתם של אנשים טיפשים אך טובי לב, מאשר בחברתם של אנשים חכמים ורעים.

2. מלשון רעוּע, חלש.   יצר הרע מפתה את האדם להיות בחברתם של אנשים בעלי מידות רעות. הוא אומר לו "זה בסדר, אתה לא תושפע, אתה חזק. אם תשתנה זה יבוא רק מתוכך ולא מהסביבה".  הפסוק מלמדנו שזה לא נכון - האדם מושפע מחבריו ועלול לחקות אותם, בניגוד לתוכנית המקורית שלו: "אם תתרועע עם כסילים, אתה עלול לגלות שהערכים שלך רעועים וחלשים יותר ממה שחשבת".

 פרק יג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות