רוח נכאה = מחשבה שבורה ומיואשת

קוד: רוח נכאה= בתנ"ך

סוג: כלל_ספר

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

שלושה פסוקים בספר משלי מסבירים על הנזק שגורמת רוח נכאה:

נכאה היא צורת הנקבה של התואר נכה, המופיע בתנ"ך למשל ב שמואל ב ד4: "וְלִיהוֹנָתָן בֵּן שָׁאוּל בֶּן נְכֵה רַגְלָיִם... וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ..."; נכה הוא מי שקיבל מַכָּה ונשבר; נכה רגליים = מי שקיבל מכה ברגליו ורגליו נשברו.

רוח היא אויר בתנועה, ובפרט האויר היוצא מהריאות בשעת הנשיפה. לפי זה: רוח נכאה = נשיפה שבורה - מצב שבו אדם נאנח או בוכה מרוב צער, והנשימה שלו קטועה ושבורה.

רוח היא גם מחשבה (ראו לב מלא ברוח). לפי זה: רוח נכאה = מחשבה שקיבלה מכה ונשברה.

בדרך כלל, מחשבותיו של האדם הן קלות ומהירות, ויכולות להפליג למרחקים גדולים; גם אדם שנמצא במצב קשה, יכול לדמיין שהמצב משתפר, והדבר נותן לו תקוה וכוח להחזיק מעמד, ולפעמים גם רעיונות איך לצאת מהצרות.

אך לפעמים ה רוח נכאה - לפעמים מחשבותיו של האדם מקבלות מכה מכל הצרות שעוברות עליו, נשברות ונעשות נכות; הן לא יכולות יותר להפליג רחוק ולדמיין מצב טוב יותר, והאדם נשאר כלוא במחשבותיו בתוך הצרות והייאוש.

כל אחד מהפסוקים בספר משלי מתייחס לתחום אחר שבו הייאוש עלול להזיק והשמחה עשויה להציל:


תגובות