קוד: ביאור:תהלים נח11 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע"
מדוע הצדיק מתנהג
בצורה כל-כך ברברית ואכזרית - "רוקד על הדם"?! האם אין לו שום רגש של
רחמים וצער על הדם שנשפך?!
נראה שהתשובה כתובה בפסוק הבא:
תהלים נח12: "וְיֹאמַר אָדָם 'אַךְ פְּרִי לַצַּדִּיק, אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ!'
"
עיקר השמחה של הצדיק בפסוק זה אינו על מפלת הרשע, אלא על התוצאה הרוחנית של מפלה זו - הצדיק שמח, שהאנשים הרואים את הנקמה, מבינים שיש צדק בארץ - בין אם הכוונה לצדק שה' עושה, או לצדק שעושים השופטים האנושיים.
לשמחה
זו יש מקום, רק כאשר מותו של הרשע בא באופן המעיד על התערבות א-להית, או
לאחר משפט צדק, ולא כאשר הוא מת מוות טבעי כדרך כל בשר.
דבר דומה כתב מהר"ל
על ההבדל בין "באבוד רשעים רינה
" לבין "בנפול
אויבך אל תשמח
": "והא דכתיב באבוד רשעים רינה - היינו
היכי שבא האבוד בשביל הרשעות, שהיו דנין אותו בית-דין למיתה בשביל רשעותו,
כדי לסלק הרשעות מן העולם, אבל אם לא היה משום הרשעות רק נפילה אחרת הגיע
לרשע - אסור לשמוח
" (ספר דרך חיים, פרק ד משנה כ).
אמנם הרב משה צוריאל הקשה על דבריו וכתב: "יש קושיא חזקה נגד דבריו. הרי
בסנהדרין (לט ע"ב) אמרו זאת על אחאב, והוא מת במלחמת ישראל נגד אויביו,
ולא מחמת בית דין?!
אם שוב תשוב בשלום לא דיבר ה' בי
", ואמר
"שמעו עמים כולם
"; הנביא למעשה גזר עליו גזר דין מוות
בפומבי (ראו
שמחות ניצחון בתנ"ך).
וייתכן שהפסוק מתייחס דווקא לצדיק - שעיקר מהותו היא עשיית הצדק: הצדיק שמח כשהוא רואה שנעשה צדק ברשעים, אך החכם אינו שמח כי הוא חושב על האפשרות האחרת - האפשרות שהרשע היה חוזר בתשובה ואז המצב היה טוב יותר.