הצדיק שמח כשהוא רואה שה' שופט את הרשעים

קוד: ביאור:תהלים נח11 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

תהלים נח11: "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע"

מדוע הצדיק מתנהג בצורה כל-כך ברברית ואכזרית - "רוקד על הדם"?! האם אין לו שום רגש של רחמים וצער על הדם שנשפך?!

נראה שהתשובה כתובה בפסוק הבא:

תהלים נח12: "וְיֹאמַר אָדָם 'אַךְ פְּרִי לַצַּדִּיק, אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ!'"

עיקר השמחה של הצדיק בפסוק זה אינו על מפלת הרשע, אלא על התוצאה הרוחנית של מפלה זו - הצדיק שמח, שהאנשים הרואים את הנקמה, מבינים שיש צדק בארץ - בין אם הכוונה לצדק שה' עושה, או לצדק שעושים השופטים האנושיים.

לשמחה זו יש מקום, רק כאשר מותו של הרשע בא באופן המעיד על התערבות א-להית, או לאחר משפט צדק, ולא כאשר הוא מת מוות טבעי כדרך כל בשר.

דבר דומה כתב מהר"ל על ההבדל בין "באבוד רשעים רינה" לבין "בנפול אויבך אל תשמח": "והא דכתיב באבוד רשעים רינה - היינו היכי שבא האבוד בשביל הרשעות, שהיו דנין אותו בית-דין למיתה בשביל רשעותו, כדי לסלק הרשעות מן העולם, אבל אם לא היה משום הרשעות רק נפילה אחרת הגיע לרשע - אסור לשמוח" (ספר דרך חיים, פרק ד משנה כ).

אמנם הרב משה צוריאל הקשה על דבריו וכתב: "יש קושיא חזקה נגד דבריו. הרי בסנהדרין (לט ע"ב) אמרו זאת על אחאב, והוא מת במלחמת ישראל נגד אויביו, ולא מחמת בית דין?! "; אך אין זו קושיה כלל, כי מותו של אחאב נחזה מראש ע"י הנביא מיכיהו בן ימלה, שאמר "אם שוב תשוב בשלום לא דיבר ה' בי", ואמר "שמעו עמים כולם"; הנביא למעשה גזר עליו גזר דין מוות בפומבי (ראו שמחות ניצחון בתנ"ך).

וייתכן שהפסוק מתייחס דווקא לצדיק - שעיקר מהותו היא עשיית הצדק: הצדיק שמח כשהוא רואה שנעשה צדק ברשעים, אך החכם אינו שמח כי הוא חושב על האפשרות האחרת - האפשרות שהרשע היה חוזר בתשובה ואז המצב היה טוב יותר.