קוד: שמות ענקים בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אביתר כהן
אל: האתר
בתגובה ל: ענק2 שנשלח על-ידי ב:
וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם" (בראשית ו' ד')
שורש המלה נפיל הוא נפלא = ענק (גדול / נהדר)
"ושם ראינו את ה נ פ י ל י ם בני ע נ ק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם" (במדבר יג' לג')
בעוד שארבה קטן – חגב, נחשב לסמל הגמדות "ונהי בעינינו כחגבים.."
הרי שארבה גדול – חרגול, נחשב לסמל הענקות (חר-גול, גול = גדול)
התרגום הארמי לחרגול – נפיל
נפיל זה גם התרגום לכסיל (קבוצת כוכבים, הרוב מפרשים אוריון, ולדעתי הרקולס)
כסיל זה למעשה חסיל = ארבה גדול
כמו שכתבתי בעבר שגמדים היו בני כפתורים (בני מצרים)
הרי הענקים היו בני כסולחים, שורש המלה כסל(וח) הוא כסיל = נפיל = ענק
שמה של חברון היה קרית ארבע, ארבע היה האדם הגדול בענקים, מקור שמו הוא ארבה (חרגול)
ארבע (ארבה) היה אבי הענק, או הענק בעצמו
ילדי הענק: אחימן, ששי, תלמי
ילדי הרפא: סף, גלית, מדה, (+ לחם?)
ילדי האמורי: ענר, אשכול, ממרא
הענקים נקראו כאמור נפילים, רפאים, אימים, זוזים / זמזמים, ונראה שגם האמורים היו ענקים (מלשון אמיר)