ענקים = נפילים, רפאים, אימים ועוד

קוד: שמות ענקים בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אביתר כהן

אל: האתר

נשלח על-ידי אביתר כהן (62.0.93.35) ב17:10:17  28.06.2004,

בתגובה ל: ענק2 שנשלח על-ידי ב:


"ה נ פ ל י ם היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם

וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם" (בראשית ו' ד')

שורש המלה נפיל הוא נפלא = ענק (גדול / נהדר)

"ושם ראינו את ה נ פ י ל י ם בני ע נ ק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם" (במדבר יג' לג')

בעוד שארבה קטן – חגב, נחשב לסמל הגמדות "ונהי בעינינו כחגבים.."

הרי שארבה גדול – חרגול, נחשב לסמל הענקות (חר-גול, גול = גדול)

התרגום הארמי לחרגול – נפיל

נפיל זה גם התרגום לכסיל (קבוצת כוכבים, הרוב מפרשים אוריון, ולדעתי הרקולס)

כסיל זה למעשה חסיל = ארבה גדול

כמו שכתבתי בעבר שגמדים היו בני כפתורים (בני מצרים)

הרי הענקים היו בני כסולחים, שורש המלה כסל(וח) הוא כסיל = נפיל = ענק

שמה של חברון היה קרית ארבע, ארבע היה האדם הגדול בענקים, מקור שמו הוא ארבה (חרגול)

ארבע (ארבה) היה אבי הענק, או הענק בעצמו

ילדי הענק: אחימן, ששי, תלמי

ילדי הרפא: סף, גלית, מדה, (+ לחם?)

ילדי האמורי: ענר, אשכול, ממרא

הענקים נקראו כאמור נפילים, רפאים, אימים, זוזים / זמזמים, ונראה שגם האמורים היו ענקים (מלשון אמיר)



תגובות