מגילת רות - מאפיינים סיפרותיים - חלק ד: המבנה

קוד: מגילת רות - מאפיינים סיפרותיים - חלק ד: המבנה בתנ"ך

סוג: כלל_ספר

מאת: דקלה אלפי

אל: כפית ה'תשס"ה כסלו

  [1]

א. אקספוזיציה

"הקורא הנתקל תוך כדי קריאה בגיבור סיפורי, מבקש לדעת מיהו, מה עברו, מיהן הדמויות שהוא בא עימן במגע... חומרי מידע אלה... נדרשים לקורא להבין את הענין המרכזי או את ההתרחשות המרכזית של הסיפור... המצג העלילתי מתאר את הפרה-הסטוריה של הדמיות הפועלות, וזו מסבירה... את המהלכים השונים המתרחשים בהווה הסיפורי" [2]  

פסוקים א-ה בפרק הראשון של המגילה יכולים למלא פונקציה זו. הם מפגישים את הקורא עם עברה של נעמי אשר הוא חיוני להבנת המאורעות במגילה, וכן מציגים לפנינו את הדמויות הקשורות לנעמי, אשר בגינן התגלגלו כל המאורעות במגילה.  

המרחב הגיאוגרפי גם הוא חיוני, מכיון שהאקספוזיציה מציגה ירידה מא"י למואב אזי יצפה הקורא להשבת האיזון על כנו ולחזרתה של משפחת אלימלך לארץ.

ב. קשירת הסיבוך

"התנגשות מתוחה בין רצונות, גורלות וכיווני עלילה שונים, באופן שמופר באורח בולט המצב המאוזן או המאוזן למחצה ששרר לפני שהתרחש הסיבוך" [3]

"וימותו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאשה" (א, ו ( אם עד כה, ללא בעל עוד יכלה להתקיים נעמי משך עשר שנים - עכשיו, כאשר לא נותרו לה שם וזרע על פני האדמה, האדמה נשמטת תחת רגליה.

ג. שיא

כל פרק טומן בחובו "שיאון". בפרק א': האם תיאות רות לחזור עם נעמי או שתענה להפצרותיה כערפה? בפרק ב': האם תפגוש רות בבעז, ואם כן אזי כיצד יתייחס אליה? בפרק ג: כיצד יתקבל בואה של רות לגורן והאם יסכים בעז לגאול את רות? ובפרק ד': מי מהשניים יגאל את רות, האם בועז או שמא הגואל הקרוב?

נדמה שהשיא הגדול ביותר טמון בפרק ג' שכן אם בועז לא יאות לגאול את רות כל מאמציה ירדו לטמיון, והיא תשאר גלמודה ואילו נעמי ללא שם. לעומת זאת אם אכן יאות הרי שמצפים לה חיים אידיאליים שכן אל ההערכה שהם רוחשים זה לזה הספיק הקורא להיוודע בפרק ב'. שני המצבים הקוטביים הללו יוצרים את המתח הגדול ביותר [4] . כאן עתיד הקונפליקט לבא על פתרונו.

ד. התרה

"פתרונה של הבעיה העלילתית שהעמיד הסיבוך" [5]

"ויתן ה' לה הריון ותלד בן ותאמרנה הנשים אל נעמי ברוך ה' אשר לא השבית לך גאל היום... והיה לך למשיב נפש... כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך מעשרה בנים... ותשתהו בחיקה ותהי לו לאומנת" (ד, יג-יז)

כאן באה התרה מושלמת, לא רק שהיה זרע אלא שנעמי זכתה ליהנות ממנו. בניגוד גמור למצבה עם קשירת הקונפליקט: "וימותו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאשה" (א, ו ( .

 

המגילה ש לציין, פותחת כבר בקונפליקט: "ויהי רעב בארץ" (א, א). זהו קונפליקט אפי, שאמור היה ללכד את בני האדם. אך מכיון שלא היה כך ובמקום להתאחד כל אחד דאג לעורו, נוצר קונפליקט    אוניברסלי - חיים ומוות, נעמי נותרה ללא ילדים. בעקבות כך, דבקותה של רות בנעמי ובואה לארץ מולידים גם הם קונפליקט, אשר ניכר ברמז בדברי הנער. ניתן לקרא לו קונפליקט סוציאלי - מוצאה של רות אינו מתנגש עם הנורמה הנהוגה בארץ.




[1] בפרק זה התחבטתי רבות, שיניתי שוב ושוב את נקודות הסיבוך והמפנה, שכן ישנן אפשריות שונות, השתדלתי לנמק את בחירתי.

[2] יוסף אבן, מילון מונחי הסיפורת, ערך "אכספוזיציה",עמ' 87-88, אקדמון, ירושלים, תשל"ח.

[3] יוסף אבן, מילון מונחי הסיפורת, ערך "הסיבוך ",עמ' 84, אקדמון, ירושלים, תשל"ח.

[4] בפרק א': גם אם רות תלך אם נעמי צפויים לה חיים קשים. ובפרק ב': גם אם אכן תתוודע רות לבעז עדיין אין זה אומר שממנו יקום זרע בעלה.בפרק ד' גם אם הגואל היה גואל הרי שישנה התרה.

[5] יוסף אבן, מילון מונחי הסיפורת, ערך "ההתרה",עמ' 84, אקדמון, ירושלים, תשל"ח.

תגובות