קוד: מציאת חן בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: מיכאל עזרא
אל:
"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום. ויצו אתם לאמר: כה תאמרון לאדני לעשו: כה אמר עבדך יעקב: עם לבן גרתי ואחר עד עתה. ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה,ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך
" (בראשית לב 6).
יעקב מעונין ל'מצוא חן' בעיני עשו אחיו.
מציאה - באה לאדם בחינם בהיסח הדעת (מקריות) וללא תכנון מעשי גלוי.
ח"ן = חוכמת נסתר,היא נקודת החכמה=כח+מה=כח המהות הפנימית בעולם הטבע.
עין - מקשרת בין הצופה לנצפה, בין החוץ הסובב לפנים.
כדי למצוא את מהותו וחינו של עשו ביחס אליו ובכלל, נעזר יעקב במלאכים, למלאכה נסתרת המצריכה ביטול המודעות ורשמי מאורעות העבר.
כאשר אנו מוצאים את החן שבזולת אין זה מחמת פעולה כלשהי מצדו, אלא כתוצאה ממפגש עם הפנימי והנסתר שקיים בו!
ארץ ישראל נקראת 'ארץ זבת חלב ודבש' משום שבכוחה לגלות את את החן שבכל דבר.
חלב הינו מיצוי פנימי של הדם 'דם נעכר ונעשה חלב'. דבש מתמצה מן הדבורה העוקצנית, ובדבש התמר מן האדמה המרה והמלוחה.
בצאתו מן הרחם נאחז יעקב בעקב עשו, לפני כניסתו לארץ ישראל מבקש יעקב לגלות את שמו העתיד להיוסף - 'ישראל' - ולאחוז בפנימיות אחיו עשו.
יהי רצון שיקויים בנו הפסוק-
"ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם
" (משלי ג4).
מצ"ב פסקאות מהתורה הראשונה בליקו"מ בענין הח"ן
"דע, כי על ידי התורה נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות שאנו מבקשים ומתפללים, והחן והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכין...
כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל,ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר, להתקרב להשם יתברך על ידי אותו הדבר. כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו, כמו שכתוב (קהלת ח): "חכמת אדם תאיר פניו":
וזה בחינת יעקב. כי יעקב זכה לבכורה, שהוא ראשית, שהוא בחינת חכמה כמו שכתוב (תהלים קי"א): "ראשית חכמה". וזה בחינת (בראשית כ"ז) "ויעקבני זה פעמים", ותרגום אונקלוס "וחכמני". וזה בחינת שמש, כי השכל הוא מאיר לו בכל דרכיו כמו השמש. וזה בחינת (משלי ד') "וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום". וזה בחינת חית לשון חיות, כי החכמה והשכל הוא החיות של כל דבר, כמו שכתוב (קהלת ז'): "החכמה תחיה" וכו'.
אבל מי שאינו מקשר עצמו אל השכל והחכמה והחיות שיש בכל דבר, זה בחינת עשיו שביזה את הבכורה, כמו שכתוב (בראשית כ"ה) "ויבז עשו את הבכורה"
ועל כן יעקב, שהוא בחינת השכל זכה לחן וזהו: "אשרי תמימי דרך". אשרי לשון הסתכלות. תמימי דרך בחינת (בראשית כ"ה): "יעקב איש תם"; שהוא בחינת השכל כנ"ל. הינו לזכות להסתכל על השכל שיש בכל דבר, שהוא בחינת "יעקב איש תם" זה זוכין על-ידי התורה: וזהו:ההולכים בתורת ה'. כי על-ידי שלומד תורה בכח, על-ידי-זה נותן כח למלכות דקדשה בחינת נו"ן, לקבל מן השכל, שהוא בחינת חי"ת, ואזי נעשה חן ונתקבלים דבריו כנ"ל, ואזי נתעלה החן והחשיבות של ישראל, וכל התפלות והבקשות נתקבלים" (ליקוטי מוהר"ן א')