האלהת אדם והאנשת אל במדרש

קוד: האלהת אדם והאנשת אל במדרש בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

המדרש מספר על פרעה, נבוכדנצר וחירם מלך צור (כמדומני) ששמו לבם כלב אלוהים ונענשו על כך. ואולם בכמה מקומות המדרש עצמו מערבב את הקטגוריות אדם ואל ומטשטש את הגבול ביניהם.

תחילה מדובר בהאלהת אדם, הוא משה:

 

ילקוט שמעוני דברים לג, וזאת הברכה:

תתקנ: דבר אחר:
איש האלהים - אם איש למה אלהים ואם אלהים למה איש?
אלא בשעה שהיה עומד בפני פרעה (היה) [נקרא] אלהים.
ובשעה שהוא בורח מפניו נקרא איש.

דבר אחר:
כשהושלך ליאור נקרא איש,
וכשהפך אותו לדם נקרא אלהים.

[ דבר אחר: ]
כשעלה למעלה נקרא איש משה בשר ודם עולה (אני) [לפני הקב"ה שכולו] אש אכלה אש, וכשירד נקרא אלהים וייראו מגשת אליו.

דבר אחר:
כשעלה לא אכל ולא שתה נקרא אלהים,
וכשירד ואכל ושתה נקרא איש,
ממחציתו ולמעלה היה אלהים,
וממחציתו ולמטה איש.

http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=5&perek=33&mefaresh=shimoni

 

רבות מדברים ביהדות נגד האלהת ישוע הנוצרי ואולם פה קורה, לכאורה, אותו הדבר עם משה. בקלות אפשר לטעות פה ולפרש את המדרש לא נכון ולא נעשה דבר למנוע פירוש כזה. זאת אף זאת, בקשר למקום קבורתו של משה שלא נודע נאמר לנו שסיבת הדבר היא שלא יהפכו אותו לאל ויעלו לרגל לקברו לסגוד לו – כך שהסכנה הזו הוכרה. דברים קרובים לזה נאמרו גם בקשר לסיבת אי כניסתו לארץ.

 

ואולם המקור השני חריף יותר והוא מדבר על האנשת האל:

 

ספרא [כו, יב] (בקישור, עמ' 569)

(ג) והתהלכתי בתוככם -

משלו משל למה הדבר דומה?

למלך שיצא לטייל עם אריסו בפרדס והיה אותו אריס מיטמר מלפניו.

אמר לו המלך לאותו אריס: מה לך מיטמר מלפני, הריני כיוצא בך.

כך עתיד הקב"ה מטייל עם הצדיקים בגן עדן לעתיד לבוא, צדיקים רואים אותו ומזדעזעים מלפניו והקב"ה אומר להם לצדיקים: מה לכם מזדעזעים מלפני הריני כיוצא בכם.

http://www.daat.ac.il/daat/vl/sifra_vayikra/sifra_vayikra01.pdf

 

מיטמר הוא כנראה מסתתר, משום שטמיר הוא נסתר ונעלם.

הריני כיוצא בך – נראה שאין לפרש אחרת אלא: אני אדם כמותך, איני מעליך.

הרמב"ם היה ההוגה הראשי ביהדות שדיבר על ה' טרנסצדנטלי, הנבדל מהעולם ומתעלה מעליו, שאין להשוותו לדבר בעולם הנברא. מעניין מה הוא היה אומר על מדרש זה.

נראה, אם כן, שבקרב חז"ל התהלכה גם הדעה שלא כל-כך נזהרה בהפרדתו של האל מהעולם וכך כתבו דברים שאלמלא ידעתי שהם מדרשם הייתי חושב שהם פרי עטו של עובד אלילים מהסוג הגרוע ביותר... 

.

ראה  גם: ילקוט שמעוני ויקרא כו:

והתהלכתי בתוככם -
משלו, משל למה הדבר דומה?
למלך שבא אצל אריסו והיה האריס ההוא מיטמר מלפניו.
והמלך אמר לאריס: מה לך שאתה מטמר מלפני?
הריני כיוצא בך.
כך עתיד המקום לטייל בין הצדיקים, וצדיקים מזדעזעין מלפניו.
והמקום אומר להם לצדיקים: מה לכם שאתם מזדעזעים מלפני?
הריני כיוצא בכם!
[אי] לפי שאני כיוצא בכם, יכול לא תהא מוראי עליכם?
תלמוד לומר: ו הייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם.
אם אין אתם מאמינים לי בדברים הללו, אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים - אני הוא שעשיתי לכם נסים במצרים, עתיד אני לעשות לכם את כל (המעשים) [הנסים] האלו.

http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=3&perek=26&mefaresh=shimoni

.

הסבר אחד:

מתוך ויכוח הרמב"ן עם פראו פול הנוצרי:

אבל המדרש הזה הוא משל. כמו שמתחיל: (משלו) משל למה הדבר דומה. ועניינו כי הצדיקים בעולם הזה אינם יכולים להשיג אמיתת הנבואה, ואינם יכולים לראות בזיו הנקרא גלוריא"ה, כמו שאר במראה אליו אתוודע. ואפילו משה רבינו בתחילת נבואתו מזדעזע, שנאמר ויסתר משה פניו כי ירא וגו'.
אבל לעתיד (לבוא) תהיה נפשם נקיה מכל חטא ומכל כיעור, ויהיה להם רשות להסתכל באספקלריא המאירה, כמו משה רבינו ע"ה שאמר בו, ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו וגו'. ואמרו הריני כיוצא בכם, על דרך משל, שלא יהיו מזדעזעין ויראים, כמו שאינם יראים זה מזה.
והוא לשון שאמר הכתוב, כאשר ידבר איש אל רעהו, כי לא חזר הא-לוהים איש בהיותו מדבר עם משה. ולשון חכמים הוא, כמו שאמרו בילמדנו, אם תעשה מצוותי הרי אתה כיוצא בי. וכן לשון הכתוב והייתם כא-לוהים יודעי. וכן הן האדם היה כאחד ממנו. וכן והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד ובית דוד כא-לוהים. ולא שיהיו שווין בדמיון.

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/haramban1-2.htm

או:

http://cafe.themarker.com/topic/1094002/?p=5

תגובות