תגובה על: מדור הפרשנים - לשון הקודש

מאת: אלכסנדר

אל:

דעתו של הבכור שור לא מופקעת כ"כ בהתחשב בגמרות שמזכירות כי אדם הראשון ידע שבעים לשון.
מצינו כבר שלשון הקודש נתנה מחדש - אצל אברהם אבינו (ספר יצירה), מאחר ובני אשור אשר יירשו את האשורית איבדו את המשמעות הסמלית. ובני עבר שיירשו את העברית שכחו את לשונם. עכ"פ הלשון והכתב ודאי היו ידועים.
"ראוי היה עזרה שתנתן תורה בזמנו אילולי קדמו משה"
מה שמעלה את הסברא כי אכן עזרא חידש משהו מהותיועם להגרר אחר שמו "עזרא הסופר" נראה כי היה זה הכתב.

אלא שאישית תמיד תמהתי על הקשר שבין לשון הקודש לארמית שכן מצינו במקרא (!) ביטויים ארמיים ("יגר סהדותא" למשל)וכיצד הדבר מתיישב עם שלל הפירושים על המהותיות של פסוקי המקרא ועל ייחודיות הלשון הקדושה?
שהרי בכל מקרה מתוך התלמודים נראה כי התורה ניתנה בלשון מסוימת בין אם הוחלפה ובין אם השתמרה, ומה אם כן מקום השילוב ?