הקנאים במלכים: יהוא ויאשיהו

קוד: הקנאים במלכים: יהוא ויאשיהו בתנ"ך

סוג: מבנה2

מאת: מטמוניות למשפחות סופרים

אל:

בס"ד

"אֲשֶׁר קִנֵּא לֵא-לֹהָיו"

הקנאים במלכים: יהוא ויאשיהו

עפ"י ה"סיפור" שמאחורי שני מיקבצים של שלושה פסוקים במשלי פרק כ'

חלק ב'

מיקבץ ראשון

ז) מִ תְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּי ק      אַ שְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו

ח) מֶ לֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִי ן   מְ זָרֶה בְעֵינָיו כָּל רָע

ט) מִ י יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּ י     טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי

 

מיקבץ שני

כד) מֵ י-הוה מִצְעֲדֵי גָבֶר      וְאָדָם מַה יָּבִין דַּרְכּוֹ

כה) מ וֹקֵשׁ אָדָם יָלַע קֹדֶשׁ    וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּר

כו) מְ זָרֶה רְשָׁעִים מֶלֶךְ חָכָם       וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹפָן

 

הקשר בין שני המיקבצים בולט לעין:

1. שלושת הפסוקים בכל מיקבץ פותחים באות מי"ם

2. הפסוקים ח' כ"ו משני המיקבצים "דומים", ומשותפים במילים: מזרה, מלך, י.ש.ב.

 

מילת המפתח היא "מלך".

במיקבץ 1 מדובר ב"מלך יושב על כסא", ביטוי יחודי ליהוא המלך, ר' בפרוש להלן.

במיקבץ 2 מדובר במלך שהשיב אופן, רומז ליאשיהו שניסה להשיב את חרון אף ("אופן") ה', ר' בפרוש להלן [1].

במיקבץ הראשון, ר"ת של הפסוקיות השניות בונות את המילה "טמא" למפרע, מילה שמשתלבת עם המילה "טהרתי". פעולת הקנאי היא לטהר (לסלק) את הטומאה.

ס"ת של הפסוקיות הראשונות מרכיבות את המילה "קני" שרומז ליהוא הקנאי [2] ולשבט הקיני, שיהונדב בן רכב, חברו של יהוא, נמנה עליו.

 

  מיקבץ ראשון: יהוא קנא לה' אבל לא סר מעגלי ירבעם.

תוכן.

פסוק ז : יהונדב בן רכב קנאי בבחינת "צדיק מתהלך"

פסוק ח : יהוא קנאי בבחינת "מלך יושב"

פסוק ט : יהונדב ויהוא - "מי" מהם זך וטהור בקנאותו

 

"דרש".

(ז) מתהלך בְּתֻמּוֹ צדיק: יהונדב בן רכב התהלך בתומו וגזר על בניו להנזר מיין ולחיות חיי עוני כדי לזכות בקרבת ה'.

אשרי בניו אחריו : שכרו של יהונדב בן רכב, שבניו לא גלו לאשור יחד עם ישראל [3], אלא גלו לבבל עם יהודה וחזרו לירושלים עם שיבת בבל [4].

בלעם חזה זאת מראש: (במד' כד)   "איתן מושבך...עד מה אשור תשבך".

ירמיהו הנביא הבטיחם בשם ה': (לה) "לא יכרת איש ליונדב בן רכב עומד לפני כל הימים".

"רמז".

אשרי – רמז לאשור, כנ"ל.

 

"דרש".

(ח) מלך יושב על כסא דין: מיד כשנמשח יהוא למלך, הוא התיישב על כסא רכבו ככסא דין (אותיות ניד), רכב ליזרעאל והרג את בית אחאב. משם המשיך לשומרון והרג את עובדי הבעל. ל"רכב" קנאותו צרף את יהונדב הקיני מבני ה"רכבים".

מזרה בעיניו כל רע : על יהוא נאמר: "כי בשגעון ינהג". שגע כמו שגח, הוא "השגיח" בעיניו על סביביו והיפנט אותם בשגעון. יהוא ניצל יכולת זו, וזירה בעיניו כל רע.

"רמז".

יושב על כסא   על "כסא ישראל" ישבו רק שלמה ויהוא:

(מ"ב י ל) וַיֹּאמֶר י-הוה אֶל יֵהוּא יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל:

(מ"ב טו יב) הוּא דְבַר י-הוה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל יֵהוּא לֵאמֹר בְּנֵי רְבִיעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל וַיְהִי כֵן:

דין – דין כמו משפט. אביו של יהוא נקרא יהושפט, ויהוא נשפט עם בית אחאב

(מ"ב ט ב) וּבָאתָ שָׁמָּה וּרְאֵה שָׁם יֵהוּא בֶן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי וּבָאתָ וַהֲקֵמֹתוֹ מִתּוֹךְ אֶחָיו וְהֵבֵיאתָ אֹתוֹ חֶדֶר בְּחָדֶר

(דה"ב כב ח) וַיְהִי כְּהִשָּׁפֵט יֵהוּא עִם בֵּית אַחְאָב וַיִּמְצָא אֶת שָׂרֵי יְהוּדָה וּבְנֵי אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מְשָׁרְתִים לַאֲחַזְיָהוּ וַיַּהַרְגֵם:

מזרה...רע – רמז ליזרעאל ששם ומשם זירה יהוא את רוע בית אחאב.

 

"דרש".

(ט) מי יאמר זכיתי לבי: יהונדב קינא לה' מתוך זוך וטוהר לב. גם יהוא ניסה לומר "זכיתי לבי", הרגתי את בית אחאב ואת עובדי הבעל בלי פניות ונגיעות, ונשכרתי: (מ"ב טו יב) "בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל": יהוא, יהואחז, יואש, ירבעם, זכ- זכריה.

טהרתי מחטאתי : יהוא הוסיף ואמר "טהרתי מחטאתי", זה לא נכון, כי יהוא דבק בחטאת ירבעם בן נבט ולכן נענש על הריגת אחאב למפרע: (הושע א ד)...כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל"

"רמז".

מי – יהוא שאל את הנביא שבא למושחו: "אל מי"

(מ"ב ט ה) וַיָּבֹא וְהִנֵּה שָׂרֵי הַחַיִל ישְׁבִים וַיֹּאמֶר דָּבָר לִי אֵלֶיךָ הַשָּׂר וַיֹּאמֶר יֵהוּא אֶל מִי מִכֻּלָּנוּ וַיֹּאמֶר אֵלֶיךָ הַשָּׂר

זיכיתי...מחטאתי – יהוא הזדכה באחאב וחטא בירבעם:

(מ"ב י כט) רַק חֲטָאֵי יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא סָר יֵהוּא מֵאַחֲרֵיהֶם עֶגְלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בֵּית אֵל וַאֲשֶׁר בְּדָן: (ל) וַיֹּאמֶר י-הוה אֶל יֵהוּא יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל: (לא) וְיֵהוּא לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת בְּתוֹרַת י-הוה אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל לְבָבוֹ לֹא סָר מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:

מ י י אמר זכית י לב י טהרת י מחטאת י – חמש מתוך שש מילות הפסוק מסתימות באות יו"ד, והשישית מתחילה באות יו"ד. ארבעה מתוך חמשת שמות מלכי בית יהוא מתחילים באות יו"ד (שלוש מהם בצירוף "יהו") והשם החמישי מסתיים ביו"ד: י הוא י הואחז י הואש י רבעם זכר י ה.

 

  מיקבץ שני: יאשיהו קינא לה', אבל לא שמע לדברי ירמיהו.

תוכן.

פסוק כד : שורשי קנאותו של יאשיהו נעוצים בנעוריו, בחינוכו ע"י אמו וע"י שפן הסופר

פסוק כה : כשלון קנאותו של יאשיהו נתגלה בנסיבות הריגתו, כשהמרה את פי ירמיהו הנביא

פסוק כו : פעולת קנאותו של יאשיהו וסיבתה

 

"דרש".

(כד) מה' מצעדי גָבֶר   ואדם מה יבין דרכו: יאשיהו התייתם מאמון אביו בהיותו בן שמונה שנים. הנביא מציין את ישרותו של יאשיהו בין שני שמות, אמו ידידה בת עדיה מבצקת, ושפן הסופר. גם פסוקנו רומז לכך. הקב"ה זיכה את אמון (הרשע) באשה טובה והיא סעדה את צעדי [5] יאשיהו בנה להיות "גבר" (איזהו גבור...). שפן הסופר לימד תורה [6] ליאשיהו והבינו בינה בדרכי ה'.

"רמז".

(מי-הוה) מצעדי גבר (ואדם) – שפן בגימטריא 430, "מצעדי גבר" ועוד 11 (שתי אותיות סמוכות של מילה קודמת [וה] או שלוש אחריה [ואד]) בגימטריא 430.

אדם – הוא יאשיהו שהיה דומה לאדם הראשון בנחיריו.

(ברא' ב ז) וַיִּיצֶר י-הוה אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה

(פרדר"א נג) ששה נדמו לאדם הראשון וכלם נהרגו ואלו הן שמשון בכחו ונהרג שאול בקומתו ונהרג עשאל במרוצתו ונהרג יאשיהו בנחיריו ונהרג צדקייהו בעיניו ונהרג

ואדם מה – בגימטריא 96, אמון (אבי יאשיהו) בגימטריא 97

ואדם מה – שפן כמו שפל, שפל הוא "אדם מה" [7]

 

"דרש".

(כה) מוקש אדם יָלַע קֹדֶשׁ: יאשיהו עלה על "מוקש" כשרדף אחרי פרעה נכו, ובטרם צאת נשמתו מגופו המוכה בשלוש מאות חיצים, הוא "ילע קודש" [8], קידש שם שמים באומרו: "צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי", ואת פי ירמיהו נביאו [9]

ואחר נדרים לבקר : "פנקסו של יאשיהו נתבקרה" כשרדף אחרי פרעה נכה שהיה בעל זכות, שכן אחרי הנס של מפלת סנחריב, נדר לה' אלוקי ישראל.

"רמז".

אדם – ר' בפסוק הקודם

ואחר – במספר קטן 17, יאשיהו במספר קטן 17.  

נדרים – נדרי פרעה לה'

(ישע' יט ב) וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה:

(כא) וְנוֹדַע י-הוה לְמִצְרַיִם וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת י-הוה בַּיּוֹם הַהוּא וְעָבְדוּ זֶבַח וּמִנְחָה וְנָדְרוּ נֵדֶר לַי-הוה וְשִׁלֵּמוּ

(רד"ק) ונודע ה' - כי בזה ידעוהו עוד ויכירוהו מלבד מה שידעוהו מתחילה במגפת מלך אשור גם בעצמם ידעוהו ויכירוהו שיצילם בכל אשר יקראוהו.

(שיהש"ר ד כ) ר' ישמעאל בר' יוסי בשם ר' אבא אומר כבר פרעה מלך מצרים ותרהקה מלך כוש היו באותו הנס ובאו לסייע לחזקיהו הרגיש בהן סנחריב ומה עשה להם סנחריב הרשע בערבית כפתן בחצי הלילה יצא המלאך ונגפן לחיילותיו של סנחריב הה"ד (שם ל"ז) ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור בשחרית השכים חזקיהו ומצאן כפותין אמר דומה שלא באו אלו אלא לסייעני התירן והלכו וספרו נסיו וגבורותיו של הקב"ה הה"ד (שם מ"ה) כה אמר ה' יגיע מצרים וסחר כוש יגיע מצרים זה פרעה וסחר כוש זה תרהקה מלך כוש (שם) וסבאים אנשי מדה אלו חיילותיהן עליך יעבורו זה חזקיהו וסיעתו ולך יהיו כבר מושלמין לך אחריך ילכו בזקים יעבורו בקרקומניקיאה ואליך ישתחוו זו ירושלים ואליך יתפללו זו בית המקדש ומה היו אומרין (שם) אך בך אל ואין עוד אפס אלהים

לבקר – בגימטריא 332, יאשיהו בגימטריא 332.

 

"דרש".

(כו) מזרה רשעים מלך חכם: יאשיהו, "מלך חכם", ביער את הרע מישראל, וזירה-פיזר את הרשעים, שירדו למחתרת ועשו בסתר [9] . הוא גם זירה ושרף את עצמות ירבעם בן נבט.

וישב עליהם אופן : יאשיהו התכוון להשיב מעל ישראל את חרון-אף ה', להסיר את נתינת פני ה' (אופן = אף פנים), את כתישת אופן מרכבות האוייב.

"רמז".

וישב עליהם אופן – להשיב מעליהם חרון אף ה'

(מ"ב כג כו) אַךְ לֹא שָׁב י-הוה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה עַל כָּל הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה:

(רש"י על דה"א ג יא) אחזיהו בנו יואש - משלמה עד יואש ח' דורות ולפי שראה דוד שהיה זרעו כלה בימי יואש ע"י עתליהו כדכתיב בספר זה (דה"ב כ"ב) ותקם ותדבר, על לשון דבר ע"י סם המות עמד בתפלה ואמר זה המזמור למנצח על השמינית שמונה נימין (ס"א במנין) על דור שמיני הושיעה ה' כי גמר חסיד וגו' (דה"ב כ"ב) ונמלט יואש. ומן יואש עד יאשיהו ח' דורות שראה דוד שיאשיהו ובניו כולם הולכין לאבדון זה נהרג וזה נקרו עיניו והתפלל עוד על השמינית על דור שמיני ה' אל באפך תוכיחני (דה"ב ו') ובשביל תפילתו נשתיירו בני יהויקים ובכל ספר תהלים אין יותר על השמינית אלא אלו שנים.

אופן – לשון אף, אפו של יאשיהו ר' גם "אדם" בפסוק כ"ד.

(איכה ד כ) רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ י-הוה נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם אֲשֶׁר אָמַרְנוּ בְּצִלּוֹ נִחְיֶה בַגּוֹיִם:

(תרגום יונתן) מלכא יאשיהו דהוה חביב לנא כנשמת רוח חיין דבאפנא והוה מתרבי במשח רבותא דיי אתחד במיצד חיבוליהון דמצראי דהוינא אמרין עלוהי בטלל זכותיה נחי ביני עממיא:

אופן – אופן מרכבה. יאשיהו שרף מרכבות השמש

 

    סיכום.

(הושע ו ד)

מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ אֶפְרַיִם מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ יְהוּדָה

וְחַסְדְּכֶם כַּעֲנַן בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ:

(רד"ק)

מה אעשה לך אפרים - איך ארפא אתכם ואיך אחבוש ותשובתכם אינה שלמה כי אם עשו מלכי ישראל הישר בעיני השם מהרה שבו לעשות הרע כמו יהוא וכן מלכי יהודה אשר עשו בימי יאשיהו הישר בעיני השם שבו לעשות הרע בימי בנו ובן בנו וזהו וחסדכם כענן בקר כמו ענן הבקר או הטל כי בחם השמש יפסק.

 

 

 

 

[1]

שלמה המלך נחשב ל"נביא", וספריו נכתבו ברוח הקודש. בין השאר, הוא ראה בעיני רוחו את יהוא ויאשיהו.

[2]

(מ"ב י טו) וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לִקְרָאתוֹ וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲיֵשׁ אֶת לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם לְבָבֶךָ וַיֹּאמֶר יְהוֹנָדָב יֵשׁ וָיֵשׁ תְּנָה אֶת יָדֶךָ וַיִּתֵּן יָדוֹ וַיַּעֲלֵהוּ אֵלָיו אֶל הַמֶּרְכָּבָה: (טז) וַיֹּאמֶר לְכָה אִתִּי וּרְאֵה בְּקִנְאָתִי לַי-הוה וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ בְּרִכְבּוֹ:

[3]

(טו) וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לִקְרָאתוֹ וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲיֵשׁ אֶת לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם לְבָבֶךָ וַיֹּאמֶר יְהוֹנָדָב יֵשׁ וָיֵשׁ תְּנָה אֶת יָדֶךָ וַיִּתֵּן יָדוֹ וַיַּעֲלֵהוּ אֵלָיו אֶל הַמֶּרְכָּבָה:

(טז) וַיֹּאמֶר לְכָה אִתִּי וּרְאֵה בְּקִנְאָתִי לַי-הוה וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ בְּרִכְבּוֹ:

(במד' כד כא) וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ: (כב) כִּי אִם יִהְיֶה לְבָעֵר קָיִן עַד מָה אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ:

(העמק דבר) עד מה אשור תשבך. אין הכונה על אומה אשור שהיה בבית ראשון. שהרי לא מצינו שנגע אשור לרעה בזרע קין וגם כי עיקר מושבותם היה ביהודה וירושלים. ושם נכשל גבורת אשור. אלא כדאיתא במדרש כל המלכיות נקראו בשם אשור. והוא מקרא מלא עזרא ו' כ"ב והסב לב מלך אשור עליהם לחזק ידיהם במלאכת בית ה'. והכונה מלכי פרס אלא בשביל שמלכו גם באשור והיו מאושרים מאד בהצלחה ע"כ נקראו אשור. וכך הפי' ביהושע י"ב אשור לא יושיענו

[4]

(משנה תענית ד ה) זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְהָעָם, תִּשְׁעָה. ְּאֶחָד בְּנִיסָן, בְּנֵי אָרַח בֶּן יְהוּדָה. בְּעֶשְׂרִים בְּתַמּוּז, בְּנֵי דָוִד בֶּן יְהוּדָה. בַּחֲמִשָּׁה בְאָב, בְּנֵי פַרְעשׁ בֶּן יְהוּדָה. בְּשִׁבְעָה בוֹ, בְּנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב...

(ב"ר צח ח) רבי יוסי בר חלפתא מן דיונדב בן רכב.

[5]

(תנדא"ר ט) (בראשית א) ויאמר ה' אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו עזר להעמידו על רגליו ועזר להאיר עיניו.

[6]

(ספרי עקב פיסקא יב) וכן הוא אומר שם כט אתם נצבים היום כלכם לפני ה' א-להיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל. מה אלו לא היו במעמד זה שעמד וקיים תורה בישראל לא היתה תורה משתכחת מישראל. ומה אלו לא עמד שפן בשעתו ועזרא בשעתו ור' עקיבא בשעתו לא היה תורה משתכחת מישראל.

[7]

(מדרש תהי' כב)   כך הקדוש ברוך הוא נותן גדולה לצדיקים והם ממעטים עצמם. אברהם אמר (בראשית יח, כז) ואנכי עפר ואפר. משה ואהרן אמרו (שמות טז, ז) ונחנו מה. דוד אמר (תהלים כב, ז) ואנכי תולעת ולא איש. שאול אמר (ש"א ט, כא) הלא בן ימיני אנכי. גדעון אמר (שופטים ו, טו) הנה אלפי הדל במנשה.

  (תנחומא שמיני ח) את השפן זו יון שהשפילה את התורה

[8]

(מלבי"ם כאן)   ילע - שרשו לוע, ובא על הדבור במרוצה מבלי שום לב כמ"ש (ישעיה נ') על לָדַעַת לָעוּת,

[9]

(איכה רבה א)   (ר' גם תוספתא תענית ב,   מסכת סופרים ד, תענית דף כב/ב)

(נג) צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי מי אמרו לפסוק זה יאשיהו אמרה הה"ד (ד"ה ב' ל"ה) אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו להלחם בכרכמיש על פרת בקרקסיון דעל פרת וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי     וא-להים אמר לבהלני מפי הקב"ה אני עולה (שם) חדל לך מאלהים אשר עמי זה לשון עבודת כוכבים ולא הסב יאשיהו פניו ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים זה ירמיהו שאמר ליאשיהו כך מקובלני מישעיה רבי (ישעיה י"ט) וסכסכתי מצרים במצרים ולא שמע לו אלא א"ל משה רבה דרבך לא כך אמר (ויקרא כ"ו) וחרב לא תעבור בארצכם וחרבו של אותו רשע עוברת בארצי ובתחומי והוא לא היה יודע שכל דורו עובדי עבודת כוכבים היו הוה משלח זוג תלמידים למיבערא עבודת כוכבים מבתיהון והוון עללין ולא משכחין כלום עד דנפקון אמרון טרודו תרעין מן דהוון טרדין לתרעיה הוון חמן יתיה אמרו עליהון מן דאתא ותיקן הוא דאתא וקלקל לפיכך (דה"ב ל"ה) ויורו היורים למלך יאשיהו א"ר מני שלש מאות חצים הורו בו עד שנעשה גופו ככברה והיה ירמיהו מצית אחריו לידע מהו אומר ומה היה אומר צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי פיהו ופום סרסורו.

תגובות