"איכה ישבה בדד" – או: איך ישבה בטח?

מאת: אביתר כהן

מגילת איכה נפתחת במילים מצמררות:

"איכה ישבה בדד , העיר רבתי עם - הייתה כאלמנה;
רבתי בגוים, שרתי במדינות - הייתה למס." (איכה א,1)

כולם קוראים את זה כאבל / צער :
בדד = לבד . גלמודה. מנותקת.

אבל מה אם " בדד " – זה בֶּטַח ?

שימו לב לכמה פסוקים:

"וישכן ישראל בטח , בדד עין יעקב.." (דברים לג,28)

"..יושב לבטח ... בדד ישכנו" (ירמיה מט,31)

"..אתה ה' לבדד לבטח תושיבני" (תהלים ד,9)

ומכאן נולדת קריאה חדשה לגמרי:

"איך העיר היושבת בטח - העיר גדולת עם!"
איך נפלה ממעמדה הגבוה והרם,
העיר שהייתה ריבונית, שלווה, טהורה
ונהפכה לאלמנה נרדפת, למס עבדים.

לסיכום:: " בדד " ≠ לבד, אלא: בדד = שלווה, בטחון , ריבונות.



תגובות