מאת: אביתר כהן
למילה סוד במקרא יש משמעות פחות מוכרת לציבור הרחב – אסיפה, מועצה, קהל.
המעניין הוא שמילה נוספת – רגש – מקבילה במשמעותה לסוד , וגם היא מציינת התאספות / התקהלות
משמעות מרגשת זו ידועה היטב לפרשנים, אך לא מוכרת לקהל הרחב ונשאר בגדר סוד..
בראשית מט6: " בסדם אל תבא נפשי, בקהלם אל תחד כבדי .."
תהלים נה15: "אשר יחדו נמתיק סוד , בבית אלהים נהלך ברגש "
תהלים סד3: "תסתירני מסוד מרעים, מרגשת פעלי און"
תהלים ב1: "למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק, יתיצבו מלכי-ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל-משיחו"
דניאל ו7: "אדין סרכיא ואחשדרפניא אלן הרגשו על מלכא.."
מגילת ההודיות י14: ועלי קהלת גוים רשעים תתרגש
המסקנה: במקרא, רגש וסוד הם מונחים תאומים במשמעותם – שניהם מציינים קהל, אסיפה, התארגנות משותפת