קוד: על תלעת ומתלעות בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אביתר כהן
אל:
תולעת = אש / איש
תולעת = מת (מוות) / מת (איש)
תולעת = אדום / אדם
תולעת = שני / שן (מתלעות)
(תולעת / תולעת שני / שני / כרמיל, כרמל ?, אביב קלוי באש = גרש כרמל?)
ישעיה א יח: לכו-נא ונוכחה יאמר ה’ אם-יהיו חטאיכם
כשנים כשלג ילבינו אם-
יאדימו
כתולע כצמר יהיו:
שמות טז כ
: ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר
וירם
תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה:
ישעיה יד יא : הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע
רמה ומכסיך
תולעה:
איוב כה ו
: אף כי-אנוש
רמה ובן-אדם
תולעה:
ישעיה סו כד
: ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי
תולעתם לא תמות
ואשם לא תכבה והיו דראון לכל-בשר:
דברים כח לט : כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו
התלעת:
יונה ד ז
: וימן האלהים
תולעת בעלות השחר למחרת ותך את-הקיקיון וייבש:
איכה ד ה
: האכלים
למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי
תולע חבקו אשפתות:
(שמואל ב א כד : בנות ישראל אל-שאול בכינה המלבשכם
שני עם-
עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן:)
נחום ב ד
: מגן גבריהו
מאדם אנשי-חיל
מתלעים באש-פלדת הרכב ביום הכינו והברושים הרעלו:
יואל א ו
: כי-גוי עלה על-ארצי עצום ואין מספר
שניו שני אריה
ומתלעות לביא לו:
משלי ל יד: דור חרבות
שניו ומאכלות
מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם:
איוב כט יז: ואשברה
מתלעות עול
ומשניו אשליך טרף:
ישעיה מא יד: אל-תיראי
תולעת יעקב
מתי ישראל אני עזרתיך נאם-ה’ וגאלך קדוש ישראל:
תהלים כב ז : ואנכי
תולעת ולא-
איש חרפת
אדם ובזוי
עם:
מת = איש
ישעיה ג כה
:
מתיך בחרב יפלו וגבורתך {וגבריך / וגבוריך?} במלחמה:
דברים ב לד
: ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר
מתם והנשים והטף לא השארנו שריד:
בראשית לד ל: ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי
ואני
מתי
מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי:
דברים ד כז
: והפיץ ה’ אתכם בעמים ונשארתם
מתי
מספר בגוים אשר ינהג ה’ אתכם שמה:
דברים לג ו
: יחי ראובן ואל ימת ויהי
מתיו מספר:
(?)
ירמיה מד כח
: ופליטי חרב ישבון מן-ארץ מצרים ארץ יהודה
מתי
מספר
וידעו כל-שארית יהודה הבאים לארץ-מצרים לגור שם דבר-מי יקום ממני ומהם:
תהלים קה יב
: בהיותם
מתי
מספר כמעט וגרים בה:
דברי הימים א טז יט: בהיותכם
מתי
מספר כמעט וגרים בה:
יחזקאל יב טז
: והותרתי מהם
אנשי
מספר מחרב מרעב ומדבר
למען יספרו את-כל-תועבותיהם בגוים אשר-באו שם וידעו כי-אני ה’:
דברים כו ה
: וענית ואמרת לפני ה’ אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם
במתי
מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב:
דברים כח סב
: ונשארתם
במתי
מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי לא שמעת בקול ה’ אלהיך:
בראשית ה כא: ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את
מתו שלח:
בראשית ד יח
: ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את
מתו שאל ומתושאל ילד את למך:
--
דברי הימים ב ב ו
: ועתה שלח-לי איש-חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובברזל ובארגון
וכרמיל ותכלת..
דברי הימים ב ב יג: בן-אשה מן-בנות דן ואביו איש-צרי יודע לעשות
בזהב ובכסף בנחשת בברזל באבנים ובעצים בארגמן בתכלת ובבוץ
ובכרמיל..:
דברי הימים ב ג יד: ויעש את-הפרכת תכלת וארגמן
וכרמיל ובוץ ויעל עליו כרובים:
--
שיר השירים ז ו: ראשך עליך
ככרמל ודלת ראשך
כארגמן מלך אסור ברהטים:
--
ויקרא ב יד
: ואם תקריב מנחת בכורים לה’
אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך:
ויקרא כג יד
:
ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם:
מלכים ב ד מב: ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים-לחם שערים
וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו:
--
תולעת שני – ספר שמות – 26
שני תולעת – ספר ויקרא -
5
תולעת שני – ספר במדבר – 1, במדבר ד ח: ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו:
שני תולעת – ספר במדבר – 1, במדבר יט ו: ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה
כרמיל
– ספר דברי הימים,
+ רמוז בשיר השירים
--
בראשית מו יג
: ובני יששכר
תולע ופוה ויוב ושמרן:
במדבר כו כג
: בני יששכר למשפחתם
תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני:
שופטים י א
: ויקם אחרי אבימלך להושיע את-ישראל
תולע בן-פואה בן-דודו
איש יששכר והוא-ישב בשמיר בהר אפרים:
דברי הימים א ז א: ולבני יששכר
תולע ופואה (ישיב) [ישוב] ושמרון ארבעה:
דברי הימים א ז ב: ובני
תולע עזי ורפיה ויריאל ויחמי ויבשם ושמואל ראשים לבית-אבותם לתולע גבורי חיל לתלדותם
מספרם בימי דויד עשרים ושנים-אלף ושש מאות:
--