תגובה על: אל תקרא בנייך אלא בונייך

מאת: רמי ניר

אל:

באותו פרק...תשובה מאת ישעיה עצמו...כי ידע כיצד יסלפו את דבריו "אפסים" למיניהם...האומרים "שחר" לכל "דבר אשר אין לו שחר"...

"וחסדי מאתך לא-ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך יהוה"...
(ישעיה נד' 10)

כלומר, וודאי "שלום" יבנה רק במעשה "יהוה"...ו"תלמידי חכמים" ילמדו ממעשיו ולא ילמדו אותו מה לעשות ומתי...

ואכן הציטוט: "צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו" מחייב כי ישעיה ידע את ערכה הגיאומטרי של נקודת חיתוך "אפס" הקובעת גבולות על רצף "אמות המידה" ובוודאי ידע את תבנית "סוכת דוד":

ועוד מוסיף ישעיה:

"הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס מֵאוֹתִי"...

"מִי-גָר אִתָּךְ"
"עָלַיִךְ יִפּוֹל"

"הן אָנֹכִי בָּרָאתִי"
"חָרָשׁ--נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם"
"וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ"
"וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל"...
(ישעיה נד' 16-15)

כלומר, גם אותם "אפסים" המשחיתים ומחבלים את "מוצא פי-יהוה" הם ברואיו להוכיח מי באמת "ינפץ את אבן השתייה" ומתי...