קוד: בחמישה-עשר לחודש השני מכחישים את האמת ההסטורית בתנ"ך
סוג: בסיס
מאת: רמי ניר
אל:
והיום ט"ו באייר: "בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחוֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי" = "אוֹת הַשַּׁבָּת".
והלא "לַעֲשׂוֹת אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת" זו מצוות מוסר אלהים המוכרת בעולם כולו אם ליהודים אם למוסלמים ואם לנוצרים. מצווה זו כתובה על כתב שני לוחות הברית אשר נכתב לפני 3506 שנה (בשנת ב/תרס"ט). כתב אשר אמור היה להיות אוֹת לדורות נצח ישראל וכך בכל יוֹם שַׁבָּת: "אַךְ אֶת-שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדוֹרוֹתֵיכֶם–לָדַעַת כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם" (שמות לא' 13). ובוודאי רק בהסתמך על לשון-אמת זו הכתובה בעשר הדיברות כמוסר אלהים על שני לוחות הברית, למדינת היהודים בא"י קיימת זכות אחוזת נחלה היסטורית ואין עליה עוררין.
ואולם, שני לוחות הברית קבורים בכספת "אבן השתייה". ולא במקרה ישנם אזרחי עולם אם יהודים אם מוסלמים ואם נוצרים המכירים וגם עושים אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת (כל אחד בדרכו שלו). כי כך גם נכתב על הלוחות וגם תועד: "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיּוֹצִאֲךָ יְהוָה אֱלוֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה עַל-כֵּן צִוְּךָ יְהוָה אֱלוֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת" (דברים ה' 14).
ואם גם תועדו: "בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחוֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות טז' 1) תלונות בני-ישראל "וַיִּלּוֹנוּ" כי אין להם מה לאכול (ביום שַׁבָּת) = (יום ט"ו אייר ב/תרס"ט) כאשר היום ההוא אז נקרא היה רק "הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי", נמצא כי בליל שבת י"ז בניסן ב/תרס"ט נבקעו המים בים-סוף ואכן על-סמך זאת הַשַּׁבָּת אוֹת הִיא ולנצח לדורות תהיה. לפי-כך, הפתרון לתלונותיהם החמורות של בני-ישראל יכול היה להיות רק פתרון אלוהי ולא במקרה: "וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל-פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס–דַּק כַּכְּפוֹר עַל-הָאָרֶץ וַיִּרְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיּוֹאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו מָן הוּא–כִּי לֹא יָדְעוּ מַה-הוּא וַיּוֹאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם לְאָכְלָה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ עוֹמֶר לַגֻּלְגּוֹלֶת מִסְפַּר נַפְשׁוֹתֵיכֶם" (שמות טז' 14 - 16).