קוד: לא לדבר בגאוה בתנ"ך
סוג: תוכן1
מאת: חגי הופר
אל:
"אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות ה' ולא נתכנו עללות
" (שמואל א', ב', 3).
חלבמו סגרו פימו דיברו בגאות" (תהילים, יז', 10).
העתק היוצא מפיהם מזכיר לי העתקה, כלומר - המדבר הרבה כנראה ממילא אומר דברים שלא שלו אלא משל אחרים הם, כמו שכתוב - "ונשמת מי יצאה ממך
" (איוב, כו', 4).
אל דעות הוא גם אל חכם, אבל גם אל של הדעות הרבות, כלומר - היכן שנמצאת המחלוקת ורוצים למצוא את ההלכה הפסוקה, ולכן הוא אומר מיד
שלו נתכנו עלילות, כלומר - שהוא אחראי על המעשה, על ההלכה-למעשה, שהיא בחשבון האחרון מה שקובע, כמו שכתוב - "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום
" (משלי, יט', 21).
וכל הדברים האלה מזכירים את שכתבנו על הפסוק - "קול כסיל ברוב דברים
" (קהלת, ה', 2).