ישעיהו י בעברית מדוברת

קוד: ישעיהו י בעברית מדוברת בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: איתמר כהן

אל:

תגובה ל: ישעיהו י שנכתבה ב18:45:16  27.06.2005



הוי אשור שבט אפי
י,ה הוי אשור, בו אכה בחמתי את ישראל; וזעמי הוא מטה בידי אשור. י,ו בגוי נבל ומרשיע אשלחנו, ועל-עם המעורר את חמתי אצונו--לשלל שלל ולבז בז, ולשומו מרמס כחמר חוצות. י,ז ואשור לא-כן יחשוב, ולבבו לא-כן יחשב: כי כוונתו להשמיד ולא להעניש, ולהכרית גוים לא מעט. י,ח כי, יאמר: הלא כל אחד ואחד משרי, היה לפנים מלך בארצו. י,ט הלא העיר כרכמיש כמו העיר כלנו (ערים בבבל ובארם): והאם העיר ארפד היא לא כמו העיר חמת, והאם העיר דמשק היא לא כמו העיר שמרון. י,י כאשר מצאה ידי, לממלכות הקטנות האלה, שהן כאפס לעומתי; ומספר פסיליהם, היה רב מאלה שבירושלם ובשמרון. י,יא הלא, כאשר עשיתי לשמרון--ולאליליה: כן אעשה לירושלם, ולאליליה. {פ}

היתפאר הגרזן על החוצב בו?
י,יב והיה, כי-יבצע אדני את-כל-מעשהו, בהר ציון, ובירושלם--אפקד, על דברי שחצנותו של מלך-אשור, ועל גאותו. י,יג כי אמר, בכח ידי עשיתי, ובחכמתי, שהייתי נבון; ואסיר גבולות עמים, ואוצרותיהם ששמרו לעתיד עשיתי למשיסה, בזזתי, ואוריד לארץ בחזקה את היושבים. י,יד והשגתי בקלות את עושר העמים, כאשר יקח אדם קן ציפור, וכאסף ביצים עזבות, כל-הארץ אני אספתי; ולא היה מי שיגלה אפילו התנגדות קלה, ופצה פה ומצפצף. י,טו היתפאר, הגרזן, על, החצב בו, ויאמר אני הוא החוצב: אם-יתגדל המשור, על-האיש המרים אותו, כאילו השבט מניף את מניפו, כאילו הרים המטה את האדם. הבהרה: האדם הוא לא-עץ כמו המטה. {פ}

לכן ישלח ה' צבאות במשמניו רזון
י,טז לכן ישלח האדון יהוה צבאות, בגיבוריו --רזון; ובמקום הכבודה הצבאית (מחנות הצבא), תבער בערה (הכוונה למחלת הקדחת) כיקוד אש. י,יז והיה אור-ישראל (פירושו- אלוהי ישראל) לאש, וקדוש ישראל (פירושו- אלוהי ישראל) ללהבה; ובערה, ואכלה שיתו ושמירו (מיני קוצים, הכוונה לצעירי צבא אשור)--ביום אחד. י,יח ואבירי צבא אשור המכודנים כיער, ושאר צבא אשור שנמשלו לכרמל (מקום עיבוד שדות וכרמים), מנפש ועד-בשר יכלה; והם יהיו כאכולים על ידי הסס שאוכל את העצים. י,יט ושרידי מחנהו של אשור יהיו מעטים, עד כי גם נער יוכל לרשום את שמות כולם. {ס}

ביום ההוא לא יוסיף שאר ישראל להשען על מכהו
י,כ והיה ביום ההוא, לא-יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית-יעקב, להשען, על-מכהו (על מלך אשור, כפי שעשה אחז); ונשען, על-יהוה קדוש ישראל--באמת. י,כא השארית אשר תישאר מיעקב, תשוב --אל-אל, גבור. י,כב כי אם-יהיה עמך ישראל, כחול הים—רק שארית תשוב והרוב יכלו; הכליון נחרץ ונגזר מאת ה', והוא (הכליון) ישטוף בצדק. י,כג כי --אדני יהוה צבאות, עשה בקרב כל-הארץ, כליון חרוץ שאין להשיבו. {פ}

את תירא עמי ישב ציון מאשור
י,כד לכן, כה-אמר אדני יהוה צבאות, אל-תירא עמי ישב ציון, מאשור; בשבט יכה אותך, ומטהו ישא-עליך, והוא הולך בדרך מצרים שרק נתנו עליך מיסים ולא כילו אותך. י,כה כי-עוד זמן מועט, ישפך זעמו של ה' על אשור, כדי לבלות ולכלות אותם. י,כו ועורר עליו יהוה צבאות, שוט, כמכת מדין, בצור עורב (שופטים פרק ז); וכפי שהכה ה' במטהו, על-הים ביציאת מצרים, ולבסוף יקרה לאשור כפי שקרה למצרים שהושמדו. י,כז והיה ביום ההוא, יסור משאו הכבד מעל שכמך, ועלו, מעל צוארך; וישבר עולו של סנחריב, מפני שמנו (גבורתו) של ישראל.

בא על עית, עבר במגרון
י,כח [תיאור מסעו של סנחריב על ירושלים, והחרדה שהקיפה את הכל]: בא על-עית, עבר במגרון (שמות מקומות בסביבות ירושלים); במכמש, יפקיד את כלי המלחמה, בכדי שיגיע לירושלים במהרה. י,כט חיילי סנחריב עברו לעיר מעברה, ובעיר גבע באו ללון; חרדו תושבי הרמה (הסמוכים לגבע), ותושבי גבעת שאול (כנ"ל), נסו. י,ל בת-גלים הזהירי את התושבים מפני האויב המתקרב; תושבי העיר ליש הקשיבו לאזהרה, תושבי ענתות ענו לאזהרה (שימו לב אליה). י,לא תושבי מדמנה נדדו; ותושבי הגבים, התאספו. י,לב האויב תכנן לעמד בנב עוד היום, ולנופף בידו בבוז מול הר בת- ציון, מול גבעת ירושלם (ביטוי זהה להר בת ציון). {פ}

הנה האדון ה' צבאות מסעף פארה במערצה
י,לג הנה האדון יהוה צבאות, כורת את הענפים בגרזן; ושרי הצבא גדועים, והגבהים ישפלו. י,לד ויכרות את ענפי היער, בברזל; ומחנה אשור המכודן כיער הלבנון, בכוח גדול יפול. {ס}


תגובות