ישעיהו סג בעברית מדוברת

קוד: ישעיהו סג בעברית מדוברת בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: איתמר כהן

אל:

מי זה בא מאדום
סג,א [הנביא רואה את ה' כגיבור מלחמה שחזר מאדום אחרי שעשה בהם נקמות, ושואל:] מי-זה בא מאדום, מי זה שבגדיו אדומים והוא בא מבצרה, מי זה הדור בלבושו, והוא צועד כפוף כדרך המתאמץ לעלות בראש ההר; [והתשובה:] אני הוא ה' המדבר דברי אמת וצדק, ובכוחי להושיע. סג,ב [שאלה:] מדוע לבושך אדום; ובגדיך אדומים כבגדי איש הדורך ענבים בגת. סג,ג [תשובה:] גת דרכתי לבדי, ומהעמים לא היה איש אתי לעזרני, ואדרכם באפי (=בכעסי), וארמסם בחמתי; וניתז מדמם (של הענבים) על-בגדי, וכל-מלבושי טינפתי (לכלכתי). סג,ד כי יום נקם עלה בלבי; ושנה שבה אגאל את ישראל הגיעה. סג,ה ואביט ואין עוזר, ואשתומם ואין סומך; ותושע לי זרועי (כוחי), וחמתי היא עזרתני. סג,ו וארמוס עמים באפי, ואשכרם עם כוס התרעלה בחמתי; ואשפוך לארץ את דמם. {ס}

חסדי ה' אזכיר
סג,ז חסדי יהוה אזכיר, תהילות יהוה, כפי כל אשר-גמלנו יהוה; וכפי כל הטובה שהגיעה לבית ישראל, אשר-גמלם כרחמיו וכרב חסדיו. סג,ח ויאמר הלא עמי המה, בנים שלא יבגדו בי; ואהיה להם, למושיע. סג,ט בכל-צרתם היה ה' מיצר, ומלאך המשמש לפניו נשלח להושיעם--באהבתו ובחמלתו, הוא גאלם; וירימם וינשאם, כל-ימי עולם (לצמיתות). סג,י והמה המרו את פיו, והעציבו את-רוח קדשו של ה' (כביכול); ויהפך להם לאויב, הוא נלחם-בם. סג,יא ויזכור העם את ימי קדם, כאשר משה הושיע את עמו של ה' ממצרים; וישאלו: איה ה' שהעלה את ישראל מתוך ים סוף, עם רועי צאנו (כלומר משה)--איה השם בקרבו (של משה) את-רוח קדשו. סג,יב איה המוליך את זרוע תפארתו (כוחו שבו יש להתפאר) לימין משה; איה הבוקע מים מפניהם, לעשות לו שם עולם. סג,יג איה המוליכם בתהומות (בעומק הים); כשם שסוס רץ במדבר, ולא יכשלו. סג,יד כמו בהמה היורדת לבקעה (ושם תמצא לה מרעה טוב), כך רוח יהוה הביאה אותם אל המנוחה--וכך הנהגת את עמך, לעשות לך שם תפארת.

איה קנאתך וגבורתך
סג,טו הבט משמים וראה, ממעון קדשך ותפארתך: איה קנאתך וגבורתך, המיית מעיך ורחמיך עלינו, כעת נעלמו ואינם. סג,טז כי-אתה אבינו--כי אברהם לא ידענו, וישראל לא יכירנו (כי אברהם ויעקב כבר מתו): אתה יהוה אבינו, מעולם היה שמך גואל ישראל. סג,יז למה תתן לנו יהוה לתעות מדרכיך, תקשה את לבנו שלא נירא אותך; שוב למען עבדיך, שבטי נחלתך. סג,יח אך לזמן קצר ירשו ישראל עם קודשיך את ארצם; וכעת צרינו רמסו את מקדשך. סג,יט היינו, כאילו מעולם לא משלת בנו—ולא נקרא שמך, עלינו; מי יתן ותקרע את השמים ותרד, מפניך הרים נזלו.


תגובות