דיו - עדיו - צעדיו

קוד: דיו - עדיו - צעדיו בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: חגי הופר

אל:

"עדיו לבלום" (תהילים, לב', 9).

לסוס אומרים 'דיו', וכאן - 'עדיו', ובלעז יש עוד - 'אדיוס', ובעברית אולי זה קיצור של צעדיו, כמו שהוא נגזר מהשורש הקצר יותר - 'עד'. כך גם 'סעד' הוא משען לעייף מן הדרך, מן הצעד, אולי. וכך היא גם המילה 'יעד', כמובן. ו'מעד' - הוא מי שכשל צעדו. 'רעד' הוא אבל כנראה קרוב ל'רעע'. ו'עומד' כנראה הוא כמו עד (גם בצירה). ו'עד' עצמו כבר פרשנו בעיון באות ד', שהיא מבטאת קצה, וכן - יד, שמשמעותה גם מורחבת מהאיבר בגוף שנקרא כך וצורתו מאורכת, וכך היא גם במשמע של יעד, או מקום הנצחה, כמו - 'יד ושם'. וגם הוא חלק מן הדרך.

תגובות