קוד: התאנה חנטה פגיה בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: רמי ניר
אל:
אולם, כנראה לא תהיה תחיית מתים, וגם מתועד: "תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן: תֹּסֵף רוּחָם, יִגְוָעוּן; וְאֶל-עֲפָרָם יְשׁוּבוּן. תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ, יִבָּרֵאוּן; וּתְחַדֵּשׁ, פְּנֵי אֲדָמָה. יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְהוָה בְּמַעֲשָׂיו.הַמַּבִּיט לָאָרֶץ, וַתִּרְעָד; יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ.
" (תהלים קד' 29 - 32)
לפי-כך, ככל הנראה יש לשייך את הכוונה "תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן
" להתעוררות הצומח, כגון "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ
".
כי אכן מוכיח התיעוד - כדלקמן: "מֵתִים בַּל-יִחְיוּ, רְפָאִים בַּל-יָקֻמוּ; לָכֵן פָּקַדְתָּ וַתַּשְׁמִידֵם, וַתְּאַבֵּד כָּל-זֵכֶר לָמוֹ
" (ישעיה כו' 14)
ואמנם, מצב הפוך מתרחש באביב בעת התחדשות הַתְּאֵנָה, שאינה חונטת "פירות מוות" אלא את פַגֶּיהָ, וכידוע היא עץ בר מנשיר עלים בחורף (ממשפחת הפיקוסים).
ולכן יהיה "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ
": כלומר, באביב, בעת התחדשות עץ הַתְּאֵנָה, מתקיימת חניטה לצורך תהליך צמיחה מחודשת דווקא של "פַגֶּיהָ" שהם בלוטים מכווצים וקשיחים כזרע הצומח.
ואכן, "פַגֶּי הַתְּאֵנָה" הם כאילו "עובר פרי", כאשר הוא הפרי המתחדש מתפתח בשלב ראשון להיות פג (שיהיה אח"כ כתינוק וולד היוצא לאויר העולם), ולכן "פַגֶּי הַתְּאֵנָה" מצבם של "טרום פרי", ואמנם הם בלוטים דמויי זרע קשיח שיתפתחו ויבשילו לפרי מתוק וטעים.
וכך מתועד תהליך ההתחדשות באביב, כאשר "קוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ", אז העלים של הַתְּאֵנָה וְהַגְּפָנִים נָתְנוּ רֵיחַם: "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ...
" (שיר השירים ב' 12 - 13).