שבעת ימי הבריאה - יום שבת, חלק אחרון (פרק 16)

קוד: שבעת ימי הבריאה - יום שבת, חלק אחרון (פרק 16) בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: אלברט שבות

אל: ashabot @ walla.com

שבעת ימי הבריאה- יום שבת, חלק אחרון

(פרק 16)

קישור לפרק 15:

ביקשנו איפוא לדלל את המידע ובאופן הזה להשתחרר מכבלי הרצף שלו. צירפנו לשרשרת המידע עוד צירופים מעובדים שאומנם האריכו אותה באופן תקני, אך בד בבד טישטשו את הרצף המקורי של חוליותיה. גנב הוא מי שלוקח דבר לא לו- זו שרשרת מידע מקורית בעלת חוליות רצופות, אבל כולנו יודעים שאפשר לטשטש את הרצף הזה ולגנוב באופן חוקי... לכן נהוג לומר שילד לא יודע לגנוב כי הוא מודע לקיום שרשרת מידע מקורית אחת בנידון והחליט להסתכן ולהפר אותה עם סיכוי ברור שייתפס; הוא עוד לא מכיר את "המתיחה המלאכותית" לשרשרת המידע המקורית הזו שמאפשרת "תימרון", היינו טישטוש הרצף המקורי לקטיפת הצירוף הראוי, או במילים אחרות- להפר את השרשרת המקורית ולגנוב מבלי להסתכן. ביקשנו לקבוע "נתיב עוקף" לרצף המידע במסגרת הכללית של חוקי המשחק והטבע.  

וזה המפתח שיצקנו: דילול המידע על ידי יצירת צירופים חדשים. כך נהג הגנב והעוזר והדובר גם המושחת והיועץ... כך נהג האדם מעודו בקטיפת המידע איסופו ועיבודו; ואינני מצביע על קבוצת מושחתים או "יועצים" שנועדו יחדיו בשביל לדלל את המידע... אני מצביע על כלל הקבוצה האנושית; כך ליקטנו את המידע וכך עיבדנו והעברנו אותו. המידע שבידינו נעשה דליל עם הרבה מאוד צירופים שהרצף ביניהם טושטש, והינה עינינו זיהו תכונה חדשה במידע היא תכונת הגמישות שאיפשרה לנו לפסוח על הצירופים הרצופים ופרשה לפנינו מרחב תימרון של ממש שלא היה קיים; כילד לא ראיתי את המרחב הזה... אך ככל וגדלתי והתפתחתי כך גדל והשתכלל מרחב התימרון שלי, ובתהליך הדרגתי השתנתה בתודעתי אחת הפרדיגמות שהיכרתי מילדותי: "רכישת המידע מקנה לאדם את תכונת התימרון".

כתינוק ראיתי את תכונת התימרון כחיונית להתפתחותי, וכן זיהיתי את המידע כמטבע לרכישתה ואת התבנית שבמסגרתה נרכשת- היא הפרדיגמה שהזכרתי לעיל, וכאמור נחשפתי בהמשך לפרדיגמה חדשה שכירסמה בהדרגתיות באחותה המקורית עד שהעלימה אותה. אמור מעתה: "רכישת המידע אכן מקנה לאדם את תכונת התימרון; וככל והצירופים הנרכשים מתרבים כך הרצף ביניהם נעשה דליל ומאפשר גלישה גמישה על משטח המידע". כך הבשיל הרגלינו השטחי בליקוט המידע, עיבודו והעברתו; אין אדם שאינו עובר את תהליך ההבשלה הזה שבמסגרתו הפרדיגמה המקורית מפנה את מקומה לפרדיגמה החדשה- ממנה מתחילים לינוק את השטחיות כדרך להתמודד בה עם המידע בכל חלקה ומקום. באופן הזה ירד רף התמודדותינו עם חבילת המידע למפלס השטחי והגיע לרמת הרשלנות.

ושוב, רף התמודדות החברה האנושית עם המידע צנח אומנם לרמת הרשלנות ומפלס עיבוד המידע ירד לרובד השטחי, אולם החברה האנושית אינה נחשבת בעיני עצמה לחברה רשלנית או שטחית כי זה המנהג שלה להתמודד עם חבילת המידע; אף אחד לא יצביע על המלך הערום כי כולנו ערומים בני ערומים.

המשך לפרק 17

 

תגובות