עם נבוך ולא חכם- חלק ב'

מאת: אלברט שבות

אל: ashabot @ walla.com

קישור לחלק א'

אין ליכודניק שלא הצטרף למעגל המתורבת, אין ח"כ או חבר מרכז שלא נדחף למיקרופון והכריז על עומק סלידתו מחתונת הדמים. רשימת בנט שנשאה על כתפה את דגל התורה והציונות התייצבה בראש המזועזעים, ויו"ר מועצת יש"ע בדימוס הנושא את עיניו לברזיל- גם הוא אמר את מילתו הברורה והנחושה; אין מקום לתופעה כזו בקרבנו.

                                                  

                                                       עם נבוך ולא חכם - [צילום:  wikiwand ]

                                                                    -              -              - 

 

 

תגובה שהתקבלה והתפרסמה מאתמול תחת המאמר "עם נבוך ולא חכם", הולידה המשך למאמר הנ"ל "עם נבוך ולא חכם- חלק ב' ". להל"ן נוסח התגובה ובהמשך חלק ב' של המאמר.

אלברט ידידי הוותיק העם היהודי הוא חכם , אך רוחו ודעתו שבויים בידי קומץ ברוני תקשורת שמאלניים עוכרי ישראל , אשר הם שקובעים את נושא הדיון , הם המחליטים להתעלם מכ - 500 בקבוקי תבערה שהושלכו כנגד היהודים בחודש החולף , ולהתרכז בבקבוק תבערה אחד ממנו נפגעו בני אומת האויב . להתעלם ממאות חגיגות וחלוקת סוכריות במגזר הערבי הצהול מול כל הרוג יהודי , ולהתעסק בשמחת החתונה היהודית הבאה כהתרסה מול מערכות רצח והשמד אלו .

התופעה נובעת משמאלנות גרידא , מתאוות הבולשביקים להבאיש את רוח העם ולפגוע בגאוותו וטעם חייו . תקושרת זו החוברת אל מערכות המשפט והאקדמיה אשר גם שם מתבצע טיהור רציף כנגד כניסת יהודים נאמנים לדרגות הגבוהות , היא הקובעת את סדר היום התודעתי בציבור ובכך מאלצת גם את מנהיגי הימין לעסוק ולהגיב ולהתפתל .

כפי שציינת , אם חפצי חיים אנו עלינו לעודד את הגאווה היהודית . עלינו להבין שההתנפלות כיום על נוער הגבעות אינה שונה מהותית מאותו סזון שביצעו השמאלנים כנגד לח " י ואצ " ל בזמנו , וגישת השמאל " הנאור " היא התייוונות ובוגדנות שבכל עם אחר בעת מלחמה - היתה מוקעת ונאסרת .

התשובה לאווילות ולרוע היא בידנו . היום באמצעות האינטרנט ניתן להקהות את התער התקשורתי המזהם את חיינו , ניתן במידת מה להציב חלופה לאדם המחפש אמת שטרם איבד את תבונתו , טרם נסחף אחר סיסמאות השמאל ותבוסתניו ולכן , כל מאמר שלך , כל תגובה וכתיבה צריכה לכלול בתוכה תגובת נגד לרוח הרעה הנושבת בתקשורת , וחייבת להציב חלופה אופטימית יהודית נאמנה ונבונה . עלה והצלח .

תגובתי והמשך המאמר (חלק ב'):

לא הרגעת אותי י.ב.מ ידידי. הדעה שלך יקרה לי עד מאוד, ואתה יודע מה – היא יקרה לכל יהודי יפה וגאה ביהדותו ובישראליות שלו, זאת כי דעתך מפיחה תקווה והיא משאת הנפש של כולנו. מי לא רוצה להיות מנוי על עם חכם ונבון שרק המיעוט של המיעוט שלו נגוע בחיידק הטורף. ואומנם אתה קובע ומאדיר את התקווה כי המיעוט הזה הוא השולט בערוצי התקשורת ובמרכזי הכוח של המדינה ומכאן מקור כוחו, אולם, וזו החדשה הטובה, אנחנו הרוב מתחילים להתעורר, אמורים להתעורר, חייבים להתעורר ולהוקיע את המיעוט הזה שבתוכנו אם לא היום אז מחר או מחרתיים, יום אחד זה יקרה, כי החשוב מכל הוא כי אנחנו הרוב ויום יבוא והכל יבוא על מקומו בשלום. זו הגאולה האמיתית וזו בשורתך מעל השורות ובתוכן, ועל-כן ציינתי כי דעתך מפיחה תקווה ויקרה לכל נפש יהודיה וגאה.

אבל אני חולק על דעתך י.ב.מ ידידי, ועד כמה יקרה היא לי.

את הדעה שלי אני בונה ע"פ מה שעיניי ואוזניי רואות ושומעות, ואני רואה ושומע דברים אחרים מפיחי ייאוש שמעולם לא חוויתי את עוצמתו. פעם, רק השוליים של הימין, אלה שממילא רחוקים היו מהגרעין, היו נוטים באופן זה או אחר למרכז, ומשם הדרך קצרה לשמאל המתון או הקשה ובעיני חד הם. הרבה שמות מככבים בקבוצה הזו כמו הנסיכים, בגין, מרידור, ריבלין, אולמרט וגם שרון. אף אחד לא פחד מהם ולא חשש שמא ישפיעו על מחנה הימין או יסחפו את האנשים אחריהם. הם תופעה חולפת, כך הגדרנו אותם והמציאות אימתה את השערתנו.

היום, ממש היום, אינך יכול להצביע על שוליים כאלה ולהדחיק אותם מתודעתך יען בירכתיים הם. היום כל הימין, גם גרעינו של הימין שור מועד הוא העשוי להשתייך לשוליים או שכבר נמצא בשוליים או שנמצא בדרכו לשוליים, ולמעשה קשה לזהות את מיקומו האמיתי ולהתחקות אחריו, ובלשון אחרת קשה לעמוד על גאוותו הלאומית ולהצביע עליה, קשה לראות את הזוהר היהודי המבריק הזה הפורץ מעיניו, קשה לזהות את הניצוץ הישראלי הברור הזה, הכן הצח והפשוט, כדוגמת הניצוץ שבקע מעיני בגין, שמיר, גאולה כהן, יובל נאמן, בא לי להוסיף גם את יהושוע בן-נון ומשה בן-עמרם ודוד המלך ואת פנחס ויואב בן צרויה, כל כך בא לי, ואני לא מדבר על שיעור קומתם אני מדבר על פשטותם, על כנותם העצמית, על האמת השועטת מתוך ליבם. אולי הלכתי רחוק אבל אני מכוון לאמת הלאומית שלנו, של עם ישראל היהודי והגאה, הפשוט הנחרץ. האמת הלאומית הזו – אין באופק כבר כתפיים לשאת אותה, היא חמקה מתוך ידינו ונמחצה בין הכיסאות.

רוצה דוגמאות? ברצונך לדבר עברית פשוטה ודוגרית? לך לגוגל ותעשה במצוות המאמר שקראת, תקתק בגוגל את הערך המתורבת "חתונת הדמים" ותעמוד תוך חצי שנייה על 15,300 תוצאות של אנשים מתורבתים שסלדו מחתונת הדמים והחרבות, סלדו ממנה קשות והקיאו בהרף עין את המאורע המבחיל ממחוזותנו "שמשתתפיו אינם שייכים לעמנו", "ודרכם אינה דרכנו".

לציין ולהשחיר את ההסטוריה, רוב המתורבתים הללו הם אנשי ימין, מהגרעין והקליפה, אשר ביקשו והתחננו על נפשם שלא ישבו בדד מחוץ למעגל המודרני לתרבות הנאורה. אין ליכודניק שלא הצטרף למעגל המתורבת, אין ח"כ או חבר מרכז שלא נדחף למיקרופון והכריז על עומק סלידתו מחתונת הדמים. רשימת בנט שנשאה על כתפה את דגל התורה והציונות התייצבה בראש המזועזעים, ויו"ר מועצת יש"ע בדימוס הנושא את עיניו לברזיל- גם הוא אמר את מילתו הברורה והנחושה; אין מקום לתופעה כזו בקרבנו. 

ועל איזו תופעה מדבר ביבי הנגבי דיין ונפתלי? על ריקוד בו הונפו, כן, חרבות ונשקים כאקט סמלי נגד הקמים עלינו, כאשר כל עם ישראל, כל איש ברחובו, נמצא זה 3 חודשים תחת איום רצח אישי וישיר, וכאשר כולנו משחררים מידי ערב אנחת רווחה לאות חזרתנו הביתה בריאים ושלמים. כולנו שמחים לרגע הנקישה על הדלת, גם האימא גם האחות גם האישה והבעל, כולנו שמחים שחזרנו בחיים, ועד למחרת אלוהים גדול. 

זו המציאות הישראלית היום ועל המציאות הזו ביקשו בריקוד החרבות לקרוא תיגר, למחות עליה, לזעוק ולצעוק "אין אנו מקבלים את המציאות הזו", "איננו מוכנים להכיל אותה", "כן וכן אנחנו גדולים מהחיים", "אין מי שיפחיד אותנו או שימאיס עלינו את החיים – אנחנו אלה שנמאיס עליו את חייו".

אני מנסה פשוט להכנס לראש החברה הפושטקים שרקדו והניפו את סכיניהם וחרבותם ונשקיהם, כן גם נשקיהם, והשאלה שאין לי תשובה עליה: כיצד יתכן ולא נמצאה אף ישות אחת מתוך העם המכובד והנורא הזה שקראה לילד בשמו ואמרה: אין היום דבר נורמלי מהריקוד הזה, כן אין נורמלי ממנו. אין נורמלי מבחור צעיר שכוחו במותניו וזועק במלוא גרונו "אני רוצה חיים", "אני אוהב את החיים", "ואני ארמוס את כל מי שיעמוד בדרכי לחיים". מה יותר נכון מלצעוק את זאת עכשיו, היום, כאשר סופרים את נפגענו המוטלים ברחובות מידי יום ביומו. הכיצד ולא נמצא שום פקיד רשמי או זוטר, מהממשלה או מחוצה לה, הכיצד ולא נמצא ולו לוביסט אחד מאחת המפלגות והתנועות שיעמוד על במת המחול הזה ויבין את מהותו, את מקורו, את הדבר שכל-כך משקף את המציאות שלנו להיום ה-4 לינואר 2016. 

ואף אחד לא קם; נהפוך, כולם קמו נגד המחול הזה כי זיהו דרכו את ההזדמנות להתפקד לתרבות המודרנית ולהרשם בפנקסיה, וכאילו זה עתה נפקחו עיניהם וזיהו תרבות מה היא. לא הימין שהתקרב למרכז מדאיג אותי – כי אם ההבחנה הזו שראיתי דרכה איך הימין נחשף לפתע לתרבות ועומד בתור להתפקד לשורותיה. אכן מחזה מצמרר ומביש, ומעל לכל גם מייאש.

[הערת המחבר למי שעודנו נתלה בתמונת הילדה ומתעקש עליה. לנוחיותו אפנהו שוב לדברים שבאו במאמרי הקודם: " איש אחד ויחיד הניף את תמונת הילדה הנרצחת, ספק אם התמונה של הילדה וספק אם מניפה שתול. כן שתי הספקות מעולם לא הובהרו או עמדו לרשות הציבור "].