ה' לא רוצה להטריח את עם ישראל

מאת: אראל

מיכה ו3: " עַמִּי, מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ? עֲנֵה בִי! "

יש אנשים שמרגישים, שכל כך קשה להם לקיים את כל התורה, עד שאין שום סיכוי שיצליחו לקיים את הכל, ולכן הם מעדיפים לא לקיים כלום. רוב הסיכויים, שהאנשים האלה תופסים את התורה בצורה מעוותת ושגויה. הנביא מיכה, המדבר בשם ה', מדגיש שה' מעולם לא התכוון להטריח ולהכביד על עם ישראל.

ה' שואל שאלה רטורית: " עמי האהוב, עם ישראל, מה רע עשיתי לך ? ובמה הלאיתי והטרחתי אותך? אם ידוע לך על מעשה רע שעשיתי לך, ענה והעד נגדי! והרי עשיתי לכם רק טוב, מיכה ו4: " כי העלתיך מארץ מצרים, ומבית עבדים פדיתיך, ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים " - הרי כל מטרתי בכך שהוצאתי אתכם מארץ מצרים היתה לפדות אתכם מהעבדות והטירחה המרובה, וגם המנהיגים ששלחתי לכם היו מנהיגים הגונים וצנועים שעבדו בהתנדבות.

גם במצוות לא הכבדתי עליכם, לא דרשתי מכם להביא אלפי בהמות לקרבן, או להקריב את ילדיכם, מיכה ו7: " הירצה ה' באלפי אילים, ברבבות נחלי שמן?! האתן בכורי פשעי, פרי בטני חטאת נפשי?! "; כל מה שביקשתי הוא שתעשו משפט וחסד איש עם רעהו; את החלק שלי הצנעתי והשארתי לסוף, מיכה ו8: " הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד; והצנע לכת עם אלהיך! " ( פירוט).

מיכה הנביא מדגיש, שהתורה האמיתית נועדה לטובת האדם, ובפרט לטובת עם ישראל. התורה נועדה להקל על ישראל ולא להטריח אותם.

חכמי ישראל הביאו כמה דוגמאות לרעיון זה:

• " אמר הקב"ה: עשרה מיני בהמות מסרתי לך, שלשה ברשותך וז' אינן ברשותך: שלשה ברשותך: " שור, שה כשבים, ושה עזים "; וז' אינן ברשותך: " איל, וצבי, ויחמור, ואקו, ודישון, ותאו, וזמר ". לא הטרחתי עליכם ולא אמרתי אליכם להתייגע בהרים להביא לפני קרבן מאלו שאינן ברשותך, אלא ממה שברשותך, מן הגדל על אבוסיך. הדא הוא דכתיב שור או כשב או עז " (ר' יהודה בר ר' סימון, ויקרא רבה כז ו, במדבר רבה כ ה) - ה' מבקש שניתן לו במתנה חלק קטן מהרכוש שלנו, אבל רק ממה שאנחנו יכולים להביא בקלות; הוא לא רוצה שנטרח לחפש במרחקים.
• " מלך בשר ודם, שיש לו מדינה והוא משלח בני אדם גדולים לתוכה שיהו נושאים משואיהם ועושים משפטיהם, מי צריך להיות זקוק למזונותיהם - לא בני מדינה צריכין להיות זקוקין להם? אבל הקב"ה לא עשה כן, אלא שלח למשה ולאהרן ולמרים... ואעפ"כ, בזכותן היו מתנהגין: המן בזכות משה... וענני כבוד בזכותו של אהרן... והבאר בזכות מרים...  " (ר' ברכיה הכהן בשם ר' לוי, במדבר רבה א ב) - המנהיגים, שה' שלח לנו לא הטריחו אותנו לשלם להם משכורות מנופחות, להיפך, אנחנו התפרנסנו בזכותם. 
• " מין יצר הרע הזה של מרגלים נמצא גם אצלנו... אם נבוא לאיש הישראלי ונאמר לו 'למה אתה מתרפה מלימוד התורה... וקיום המצוות?' ישיב לך 'אשרי מי שזכה ללימוד התורה ולקיום מצוותיה... אבל מי יוכל לזכות לזה, אם לא אנשים יחידים בעולם, כי לזה צריך להפקיר כל כוחות הגוף, ולא יהיו חייו חשובין אצלו כלל, דהיינו שצריך לפרוש מכל ענייני העולם, ולישב בבית המדרש יום ולילה, ויהיה כל מחשבותיו דבוק בה' ובתורתו, ולהנהגה כזו צריך להיות איש קדוש... אבל לא אנשים פשוטים כמוני'. אכן, באמת זהו טעות מעיקרו! לא חייבה התורה לבעל הבית שילמד כל היום וכל הלילה ולא יתעסק בעסק כלל, רק שיתעסק בעסק ויקבע עתים לתורה, אכן זה ציוותה התורה, שיהיה העסק באמונה ובלי תרמית... וכן בכל המצוות, כאשר נתבונן היטב נמצא, שלא החמירה התורה כלל על האדם, וזהו מה דכתיב בקרא עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי , ורק העיקר צריך להיזהר שלא להיות, חס ושלום, מורד במלכו של עולם... אבל אם איננו מורד, בוודאי יזכה למעלה באופן היתר נעלה... " (חפץ חיים, שמירת הלשון) .
• רעיון דומה נזכר גם בדיני צרעת, ויקרא יד36: " וְצִוָּה הַכֹּהֵן: וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַנֶּגַע, וְלֹא יִטְמָא כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת; וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַבָּיִת " ( פירוט).