מערת פריצים

קוד: ביאור:ירמיהו ז11 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ירמיהו ז9: "הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם,"

ירמיהו ז10: "וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו, וַאֲמַרְתֶּם 'נִצַּלְנוּ' - לְמַעַן עֲשׂוֹת אֵת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה?!"

ירמיהו ז11: "הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם?! גַּם אָנֹכִי הִנֵּה רָאִיתִי, נְאֻם ה'!"

ירמיהו מוחה על הפיכת בית המקדש למקום-מסתור לעבריינים. איך בדיוק זה קרה?

1. רוצחים, גנבים ונוכלים, כשראו שהם עומדים להיתפס, ברחו אל בית המקדש והציגו את עצמם כ"חוזרים בתשובה". הכהנים בבית המקדש הגנו עליהם מפני המשטרה, אם בתום-לב ואם כדי ליהנות מה"תרומות" הנדיבות שאותם גנבים הביאו עמם. בית המקדש הציג את עצמו כמעין "ישיבה לחוזרים בתשובה", אך למעשה שימש כסניף של ארגוני פשע וכמכבסת-כספים עבורם.

"אתם מחשיבים ביתי "כמערה שהפריצים" מתחבאים שם בל ימצאום, כי כן ע"י הבית תרצו להסתיר מעשיכם, כי הנה כן "היה הבית הזה בעיניכם", שאם תראו איש משתחוה לאלהיו שם, תחשבו אותו לצדיק גמור, ותועבותיו יסתרו מעיניכם, אבל גם אם יסתר מעיניכם שאינכם יודעים נסתרות, הלא "גם אנכי הנה ראיתי", ואני רואה תעלומות, ומי יסתר מפני?" (מלבי"ם).

""המערת" - האם חשבתם שהיה הבית הזה וגו' בעיניכם כמערת הפריצים שכאשר יעשו התועבות ילכו להחבא במערה. "גם אנכי" - ר"ל כמו שיש הדבר הזה עם לבבכם לעשות התועבות על בטחון ביאת הבית גם כן אני רואה שכן הוא עם לבבכם ולא נכחד ממני" (מצודות).

2. מעבר לכך: העבריינים ניצלו גם את מעמדו של בית המקדש כמקום שבו מתחוללים ניסים. הם הציגו את העבירות שלהם כ"נס" מה', לדוגמה:

- החוקר: "איך זה שקנית וילה חדשה אם כבר עשרים שנה אתה מדווח שאין לך הכנסות?"
- הנחקר: "נס! אני לומד כל היום בישיבה של הרב _____ וה' מברך אותי".

- החוקר: "איך זה שאתה הולך על רגליך יומיים לאחר שקיבלת פיצוי מהביטוח על נכות 100 אחוז ברגליים?"
- הנחקר: "נס! הייתי אצל הרב _________ והוא בירך אותי והנכות נעלמה!"

- החוקר: "איך זה שהעסק של השכן שלך נשרף בדיוק יום אחד לאחר שהוא סירב לקנות ממך ביטוח נגד שריפות?"
- הנחקר: "נס! הוא לא רצה לעזור ליהודי להתפרנס, אז ה' העניש אותו מידה כנגד מידה!".

ובימי ירמיהו: "דרסתי בטעות את השכן, ופחדתי שאצטרך לגלות לעיר מקלט, אבל אז מישהו אמר לי שמי שמקריב קרבנות זוכה לישועות. אז הקרבתי פר שמן, נתתי נתח בריא לכהן, ובאורח פלא, השופט (שהוא חבר-ילדות של הכהן) פסק שאני פטור מגלות! איזה ניסים קורים בבית המקדש, ממש מדהים!"

-

בשבת האחרונה התפרסם באחד מעלוני השבת סיפור שממחיש היטב תופעה זו: אדם אחד הלומד בכולל עבר עבירת-תנועה. שוטר ביקש ממנו לעצור, אבל הוא "לא רצה שיהיה חילול השם" (לא רצה שיתפסו אותו ויראו שהוא דתי), ולכן ברח מהשוטר תוך שהוא מבצע עבירות חמורות הרבה יותר. בסוף הוקפצה מולו כל משטרת אשדוד ואשקלון, כולל מסוק משטרתי, והוא נעצר. בתחנה גילה לשמחתו שקצין התחנה הוא חבר ילדות שלו. למרות זאת הוא נחקר והוגש נגדו כתב אישום חמור. כשבא לישיבה וסיפר זאת לחברותא שלו, אמר לו החברותא שלא ידאג כי עוד מעט חנוכה ואפשר להתפלל ולבקש ניסים. הוא עשה כך, ואכן במשפט קרה לו "נס" - תיק החקירה נעלם באורח מסתורי, והנאשם זוכה מחוסר ראיות.

הישיבה משמשת כ"מערת  פריצים" - מקום מקלט לעבריינים. העבריינים גם זוכים ל"נס" שמציל אותם מלתת דין על מעשיהם. אילו בית המקדש היה קיים בימינו, האם גם שם היתה נוצרת מערת פריצים, כמו בימי ירמיהו?

לעיון נוסף: ניסים ופשעים - ומערת פריצים / עצור כאן חושבים.

דקויות

פריץ = עבריין, כמו ב יחזקאל יח10: "וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם".

גנב = לקח בסתר.

ניצלנו = התפללנו; וה' הציל אותנו.