קשר וברית בדברי ירמיהו

קוד: הברית והקשר בדברי ירמיהו בתנ"ך

סוג: תוכן2

מאת: ע"פ דעת מקרא

אל:

תגובה ל: ירמיהו יא שנכתבה ב17:36:20  05.04.2005


בפרק יא, ציווה ה' על ירמיהו לנבא על הברית שבינו לבין עם ישראל (יא 1-5): "הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת ה' לֵאמֹר:  'שִׁמְעוּ אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת, וְדִבַּרְתֶּם אֶל-אִישׁ יְהוּדָה וְעַל-יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אָרוּר הָאִישׁ - אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת. אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִיאִי-אוֹתָם מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם מִכּוּר הַבַּרְזֶל לֵאמֹר 'שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם, כְּכֹל אֲשֶׁר-אֲצַוֶּה אֶתְכֶם; וִהְיִיתֶם לִי לְעָם, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים.  לְמַעַן הָקִים אֶת-הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם, לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ - כַּיּוֹם הַזֶּה'; וָאַעַן וָאֹמַר 'אָמֵן ה'{פ}.  

ה' ציווה על ירמיהו לקרוא דברים אלה, לא רק בירושלים אלא בכל ערי יהודה (יא 6-8): "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: קְרָא אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר:  שִׁמְעוּ אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת, וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם.  כִּי הָעֵד הַעִדֹתִי בַּאֲבוֹתֵיכֶם, בְּיוֹם הַעֲלוֹתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְעַד-הַיּוֹם הַזֶּה, הַשְׁכֵּם וְהָעֵד, לֵאמֹר:  שִׁמְעוּ בְּקוֹלִי.  וְלֹא שָׁמְעוּ, וְלֹא-הִטּוּ אֶת-אָזְנָם, וַיֵּלְכוּ אִישׁ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע; וָאָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַבְּרִית-הַזֹּאת, אֲשֶׁר-צִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת - וְלֹא עָשׂוּ { ס}".

אך בני ישראל לא קיימו את הברית, וה' גילה לירמיהו (יא 9-10): " וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלָי:  נִמְצָא-קֶשֶׁר בְּאִישׁ יְהוּדָה וּבְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם. שָׁבוּ עַל-עֲונת   אֲבוֹתָם הָרִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר מֵאֲנוּ לִשְׁמוֹעַ אֶת-דְּבָרַי, וְהֵמָּה הָלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, לְעָבְדָם; הֵפֵרוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה אֶת-בְּרִיתִי, אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם {ס}".

'קשר' בתנ"ך מבטא בדרך-כלל מרד במלך. לפי זה, מסתבר שהנבואה נאמרה בימי יאשיהו מלך יהודה.

יאשיהו ערך מעמד של חידוש הברית בין ה' לבין עם ישראל (מל"ב כג 1-3): " וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ; וַיַּאַסְפוּ אֵלָיו כָּל-זִקְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית-ה' וְכָל-אִישׁ יְהוּדָה וְכָל-יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל-הָעָם לְמִקָּטֹן וְעַד-גָּדוֹל; וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת-כָּל-דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בְּבֵית ה'. וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל-הָעַמּוּד וַיִּכְרֹת אֶת-הַבְּרִית לִפְנֵי ה' לָלֶכֶת אַחַר ה' וְלִשְׁמֹר מִצְו תָיו וְאֶת-עֵדְותיו וְאֶת-חֻקֹּתָיו בְּכָל-לֵב וּבְכָל-נֶפֶשׁ לְהָקִים אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת הַכְּתֻבִים עַל-הַסֵּפֶר הַזֶּה; וַיַּעֲמֹד כָּל-הָעָם בַּבְּרִית".

ה' ציווה על ירמיהו ללכת ברחובות ירושלים ושאר ערי יהודה, ולהזכיר לבני-ישראל שעליהם לקיים ברית זו; אך בני-ישראל "קשרו קשר" - מרדו לא רק בה' אלא גם במלך יאשיהו, והמשיכו לעבוד ע"ז מאחרי גבו, בניגוד לברית שכרת ביניהם לבין ה' יש אגדה של חז"ל שממחישה יפה את המצב: האגדה מתארת את שליחיו של יאשיהו, שבאים 'לטהר' את הבתים מתמונות-תועבה של ע"ז. הם נכנסים לבית, מחפשים ולא מוצאים שם כלום. ברגע שהם יוצאים – הדלת נסגרת, ועל הצד הפנימי שלה מופיעה תמונת-תועבה, ובני הבית ממשיכים לעבוד אותה....

ראו גם: שובי.  

תגובות