האם ירמיהו לא האמין שתבוא הגאולה?

קוד: מבנה ירמיהו לב בתנ"ך

סוג: מבנה2

מאת: אראל

אל: כפית ה'תשס' אייר

[ירמיהו לב]

רקע ומבנה הפרק

 

הטעויות של ירמיהו

כדי להבין את המשמעות של ה'ויכוח' בין ה' לבין ירמיהו נשתמש בשיטה שעוזרת להבין הרבה פרשיות בתנ"ך: השוואה בין פסוקים דומים ומציאת ההבדלים. נראה שלושה הבדלים בין דברי ירמיהו לתשובת ה' - כל טור מראה הבדל אחר:

(15) עוד ייקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת
(17) הנה אתה עשית את השמיים ואת הארץ ... לא ייפלא ממך כל דבר (24) הסוללות באו העיר ללכדה, והעיר נתנה ביד הכשדים... והעיר נתנה ביד הכשדים! (25) ואתה אמרת... 'קנה לך השדה בכסף והעד עדים'...!
(27) הנה אני ה' אלהי כל בשר ; הממני ייפלא כל דבר?! (37 42 43) והשיבותים אל המקום הזה ... ונטעתים בארץ הזאת באמת... כאשר הבאתי אל העם הזה ... כן אנוכי מביא עליהם את כל הטובה... ונקנה השדה בארץ הזאת ...  (44) שדות בכסף ייקנו, וכתוב בספר וחתום והעד עדים ...

 

מתוך ההבדלים האלה ניתן להבין במה טעה ירמיהו. היו לו שתי טעויות:

 

1. הטבע לעומת האדם

ירמיהו הבין שה' יכול לעשות נסים ונפלאות בטבע, וחשב שה' מתכוון עכשיו להכות את הכשדים הצרים על ירושלים ולהציל את ירושלים מידם, כמו שהכה את מצרים ( אשר שמת אותות ומופתים בארץ מצרים עד היום הזה ). אבל הוא לא הבין למה – באיזו זכות ה' יעשה לישראל נס כל-כך גדול? הרי הם היו כל-כך כפויי טובה – ויבואו ויירשו אותה, ולא שמעו בקולך ובתורתך לא הלכו -- את כל אשר ציווית להם לעשות לא עשו;... : הרעה שבאה עליהם ממש הגיעה להם: ...ותקרא אותם את כל הרעה הזאת! ועוד: הרי כל אנשי ירושלים ראויים למות – אז מה הטעם להעיד עדים על קניית השדה? העדים ממילא ימותו בעוונם!

ה' עונה לירמיהו שהוא בכלל לא התכוון לעשות נסים ונפלאות בטבע – אלא בלב האדם. הטבע לא ישתנה – ירושלים תיכבש ותישרף. אבל לאחר מכן יקבץ ה' את כל בנ"י בחזרה אל א"י, ואז יעשה את הנס הגדול ביותר – " ונתתי להם לב אחד ודרך אחד , ליראה אותי כל הימים -- לטוב להם ולבניהם אחריהם... ואת יראתי אתן בלבבם, לבלתי סור מעליי. " ה', "אלהי כל בשר", ייתן לבנ"י "לב אחד", וכולם ייראו את ה'. ואז – לא רק הכלכלה והחקלאות יתחדשו, אלא גם מערכת החוק המשפט: שוב יקנו שדות בנוהל המשפטי המקובל, ושוב יהיו עדים כשרים שיוכלו להעיד על קניית השדה.

 

כאמור, ירמיהו בתפילתו הדגיש שכל הרעה הזאת באה על בנ"י בצדק (כי ה' הוא גדול העצה ורב העליליה... לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו ), כי הם היו מאד כפויי טובה כלפי ה', ולכן לא מגיע להם שה' יעשה להם נסים ונפלאות וישנה עבורם את הטבע.

ה' השיב לו, שדווקא בגלל שבנ"י התנהגו בצורה כל-כך מייאשת – הוא לא ייתן להם להמשיך כך אלא יתערב וישנה את ליבם: כי היו בני ישראל ובני יהודה אך עושים הרע בעיניי מנעורותיהם: כי בני ישראל אך מכעיסים אותי במעשה ידיהם, נאום ה’... . כל הדרכים הרגילות לקרב את בנ"י ליראת ה' לא הועילו: ויפנו אליי עורף ולא פנים; ולמד אותם השכם ולמד, ואינם שומעים לקחת מוסר. אפילו בית-המקדש, שנועד לקרב את בנ"י אל ה', לא הועיל: וישימו שיקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו -- לטמאו. לכן 'אין ברירה' אלא לתת להם לב חדש.

 

2. העיר לעומת הארץ

כאמור, ירמיהו בתפילתו הדגיש את החשיבות של " העיר ":הוא לא האמין שעמ"י יכול לחיות חיים נורמליים בא"י בלי שהעיר בנויה. איך אפשר לקנות שדות אם "העיר נתנה ביד הכשדים"?! ה' בדבריו הסביר לירמיהו שהעיר אינה העיקר. הבתים שבעיר חייבים להישרף, כי קיטרו על גגותיהם לבעל, והסיכו נסכים לאלוהים אחרים -- למען הכעיסני. גם העיר עצמה חייבת להישרף, כי על אפי ועל חמתי הייתה לי העיר הזאת, למן היום אשר בנו אותה ועד היום הזה -- להסירה מעל פניי. על כל רעת בני ישראל ובני יהודה אשר עשו להכעיסני, המה מלכיהם שריהם כוהניהם ונביאיהם, ואיש יהודה ויושבי ירושלים... ויבנו את במות הבעל אשר בגיא בן הינום, להעביר את בניהם ואת בנותיהם למולך, אשר לא ציוויתים ולא עלתה על ליבי לעשות התועבה הזאת -- למען החטיא את יהודה.   [2] בעתיד ישיב ה' את בנ"י אל המקום הזה אבל לא יבנה להם מחדש את העיר – הם יחיו חיים כפריים פשוטים. רק לאחר מכן, בתקופה מאוחרת יותר, יבנה ה' גם את העיר ואת הבתים, כמו שכתוב בפרק הבא (לג4): כי כה אמר ה' אלוהי ישראל על בתי העיר הזאת ועל בתי מלכי יהודה ... אשר הכיתי באפי ובחמתי; ואשר הסתרתי פניי מהעיר הזאת על כל רעתם. הנני מעלה לה ארוכה ומרפא, ורפאתים; וגיליתי להם עתרת שלום ואמת. והשיבותי את שבות יהודה ואת שבות ישראל; ובניתים כבראשונה ...



[2] אפשר להבין את הפסוק " כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה ועד היום הזה להסירה מעל פניי " בשתי דרכים:

א. העיר הבנויה אשמה בחטאות בנ"י. בנ"י במדבר חיו חיים כפריים פשוטים ותמימים, ומהיום שבנו את העיר – היא הרחיקה את בנ"י מהחיים התמימים וקרבה אותם לתרבות הגויים (לדעתי זו המשמעות העמוקה יותר של מעשה הרכבים בפרק לה : הרכבים זוכים לשבח לא רק מפני שהם שומעים בקול אביהם אלא גם מפני שהם מתרחקים מחיי-המותרות העירוניים וגרים באוהלים). הבתים כביכול 'פיתו' את בנ"י להקטיר על גגותיהם לאלהים אחרים, וגיא-בן-הנום כביכול 'פיתה' את בנ"י להקים שם במות לבעל. ה' רוצה להסיר את העיר הזאת מעל פניו כדי שלא תחטיא עוד את בנ"י.

ב. [ע"פ מלבי"ם] העיר הזאת נועדה מתחילתה להישמד כדי לכפר על עוונותיהם של בנ"י. מהיום אשר בנו את העיר הזאת – היא נועדה לכסות "על אפי ועל חמתי" ולהציל את בנ"י מזעמי. מהיום אשר בנו אותה תכננתי "להסירה מעל פניי -- על כל רעת בני ישראל ובני יהודה..."

תגובות