במדבר ה

1 וידבר יהוה אל-משה לאמר. 2 צו את-בני ישראל וישלחו מן-המחנה כל-צרוע וכל-זב וכל טמא לנפש. 3 מזכר עד-נקבה תשלחו אל-מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את-מחניהם אשר אני שכן בתוכם. 4 ויעשו-כן בני ישראל וישלחו אותם אל-מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל-משה כן עשו בני ישראל.

5 וידבר יהוה אל-משה לאמר. 6 דבר אל-בני ישראל איש או-אשה כי יעשו מכל-חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא. 7 והתודו את-חטאתם אשר עשו והשיב את-אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו. 8 ואם-אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר-בו עליו. 9 וכל-תרומה לכל-קדשי בני-ישראל אשר-יקריבו לכהן לו יהיה. 10 ואיש את-קדשיו לו יהיו איש אשר-יתן לכהן לו יהיה.

11 וידבר יהוה אל-משה לאמר. 12 דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי-תשטה אשתו ומעלה בו מעל. 13 ושכב איש אתה שכבת-זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה. 14 ועבר עליו רוח-קנאה וקנא את-אשתו והוא נטמאה או-עבר עליו רוח-קנאה וקנא את-אשתו והיא לא נטמאה. 15 והביא האיש את-אשתו אל-הכהן והביא את-קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא-יצק עליו שמן ולא-יתן עליו לבנה כי-מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון. 16 והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה. 17 ולקח הכהן מים קדשים בכלי-חרש ומן-העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל-המים. 18 והעמיד הכהן את-האשה לפני יהוה ופרע את-ראש האשה ונתן על-כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים. 19 והשביע אתה הכהן ואמר אל-האשה אם-לא שכב איש אתך ואם-לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה. 20 ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את-שכבתו מבלעדי אישך. 21 והשביע הכהן את-האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את-ירכך נפלת ואת-בטנך צבה. 22 ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן. 23 וכתב את-האלת האלה הכהן בספר ומחה אל-מי המרים. 24 והשקה את-האשה את-מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים. 25 ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את-המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל-המזבח. 26 וקמץ הכהן מן-המנחה את-אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את-האשה את-המים. 27 והשקה את-המים והיתה אם-נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה. 28 ואם-לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע. 29 זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה. 30 או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את-אשתו והעמיד את-האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל-התורה הזאת. 31 ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את-עונה.