חלד - חדל

קוד: חלד - חדל בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: הרב אילן חיים פור

אל: אוצר ההפכים


חלד - חדל:
1.הארץ
2.זקנה
3.זמן
4.עולם הזה
5.עולם הבא
6.צדיקים ורשעים

הוראת המילה 'חלד' היא הארץ. כמו שנאמר: "שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד" (תהלים מט2).

בביאור הטעם מדוע נקראה הארץ בשם 'חלד' כתב רש"י: "חלד - היא הארץ על שם שהיא נושנת וחלודה... ורבותינו פירשו על שם החולדה שהיא ביבשה ואינה בים, דתנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה (חולין קכז ע"א)".

ביאור נוסף מצאנו במדרש: "חלד שכל באי עולם חולדים בה שנאמר האזינו כל יושבי חלד" (אדר"נ נוסחא ב פרק מג ד"ה עשרה). כלומר לפי טבעו של עולם דרכם של בני האדם להזדקן.

מקור לדברי המדרש מצאנו בפסוק: "הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָה" (תהלים לט6).  כפי שפירש רש"י: "וחלדי - וזקנתנו כאין נגדך, חלד, לשון חלודה". וכעין זה ביאר רד"ק: "וחלדי, זמני".

פירוש אחר נמצא בספר ישועות משיחו: "האזינו כל יושבי חלד זו הארץ, ולמה נקרא שמה חלד? שפניהם של רשעים מעלות חלודה בגיהנם לעתיד לבוא" (ח"ב העיון השלישי – פ"י ד"ה אבל).

המילה 'חלד' משמעה גם העולם הזה, כמו שנאמר: "מִמְתִים יָדְךָ ה' מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם" (תהלים יז14). כמו שביאר הראב"ע: "ממתים מחלד - שכל חפצם להיותם מבני זה העולם. כי חלד אינו דבר עומד והעד וחלדי כאין נגדך, כל יושבי חלד...".

ואילו המילה 'חדל' משמעה מתים הנמצאים בעולם הבא: "אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל" (ישעיהו לח11). כפירוש רש"י: "עם יושבי חדל - שאהיה עם המתים היושבים בארץ חדלה ומנועים מן החיים".
ואילו רד"ק מזהה את המילה 'חלד' עם המילה 'חדל', אלא שהוא בסיכול אותיות. ולדבריו משמעות המילים 'יושבי חדל' הוא אנשי העולם הזה: "עם יושבי חדל - עם יושבי העולם הזה שנקרא חדל וחלד, כמו כבש וכשב".

לעומת דברי רד"ק ומפרשים נוספים, מוצאים אנו בספר הזוהר הבחנה בין 'חלד' ל'חדל'. יושבי חדל הם הצדיקים שפרשו ונמנעו מדרך הגהנם, לעומת הרשעים שנוהגים כחולדה שטורחת לגרור ולהטמין את מזונה, ולבסוף נהנים אחרים ממזונה: "וכמה צדיקיא סחרניה דאדם אינון דאתמנעו מארחא דגיהנם וסטו לגבי ארחא דגן עדן, ואילין אקרון יושבי חדל ולא כתיב יושבי חלד, בגין דלא הוו כמו חולדה דגררא ומנחא ולא ידעא למאן שבקא, אלא יושבי חדל, כמה דאת אמר: חדלו לכם מן האדם וגו'" (פרשת נח סה ע"ב).

ביאור נוסף מובא בזוהר: "דבר אחר: יושבי חדל אינון מריהון דתשובה, דמנעו גרמייהו מאינון חובין דחייביא, ובגין דאדם הראשון תב בתיובתא קמי מאריה, יתיב על אינון דאתמנעו מחוביהון ואינון בני חדל, כמה דאת אמר (תהלים לט) "אדעה מה חדל אני", ובגין כך איהו יתיב לתרעא דגנתא דעדן וחדי בהו בצדיקיא דאתיין בההוא אורחא דגנתא דעדן". כלומר, נקראו בעלי תשובה כמו האדם הראשון בשם 'יושבי חדל', על שנמנעו מעוונות וחטאים, ומטיבים להכיר במיעוט ערך עצמם. ולכן זוכים הם לשבת בשערי גן העדן, ושמחים בצדיקים הבאים בדרך העולה לגן העדן.

תגובות