ירידתו ועלייתו של יעקב

קוד: ירידתו ועלייתו של יעקב בתנ"ך

סוג: מניעים2

מאת: עידית ועוד

אל: נח"ת שבת החידון העולמי נ"ט

[מתוך הדיון " עליה לארץ "]

שאלה

בראשית כח-לא: למה יעקב ירד מהארץ והלך לחרן? ולמה הוא לא חזר לארץ מיזמתו – אלא חיכה עד שה' ציווה עליו בפירוש?

תשובות המשתתפים

2.

• יעקב פחד שעשיו יהרוג אותו; הוא לא חזר כי חשש שחמתו של עשיו עוד לא שככה.

• רבקה ציוותה עליו לברוח; והיא אמרה לו להישאר בחרן עד שהיא תשלח לקחת אותו משם. רבקה לא שלחה כלום ולכן הוא נשאר בחרן עד שה' אמר לו לחזור.

• יעקב נדר " וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ". הוא עדיין לא רצה לקיים את הנדר כי לא רצה עדיין להקריב את אחד מבניו לה' [2] . הוא חזר רק לאחר שה' הבטיח לו " שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך " – אפילו אם לא תקיים את החלק הזה של הנדר אני אהיה עמך.

• כשירד יעקב לחרן אמר לו ה' " ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה ": יעקב חשב שהכוונה היא שהארץ שהובטחה לו תגדל ותתפשט, ולכן גם חרן שייכת לארץ ישראל [אראל].

• גם על יעקב – יש אומרים שהוא חטא שנשאר בחרן כל כך הרבה זמן; הוא עזב את אביו למשך 22 שנה, והוא נענש מידה כנגד מידה – יוסף עזב אותו למשך 22 שנה (ע' רש"י).

• ע' בתשובה של עדינה לסקר ל'נקודה למחשבה' של בני דה לה פואנטה, ב'כפית של נח"ת' מתמוז ה'תשנ"ח .

סיכום והקבלות לימינו

1. יעקב ירד מהארץ כי עשיו איים עליו ו'אין סומכין על הנס'. הוא מאד רצה לחזור לארץ, אבל בכל זאת הוא היה בחרן 20 שנה; מתוכן 14 שנה הוא עבד עבור הנשים שלו ולא יכל לעזוב; ואחר-כך הוא רצה לעבוד עוד 6 שנים כדי לאגור עוד כסף, כדי שיוכל לפרנס את משפחתו בכבוד לאחר שיחזור לארץ. ברגע שהוא הרגיש מאויים ע"י לבן (" וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום ") הוא קם לעזוב, והציווי מה' חיזק את ההחלטה שלו.

   • כמו שיעקב הרגיש מאויים בחרן ע"י לבן – כך אנחנו בין הגויים מאויימים ולא בטוחים, ואין לנו מה לחפש בחו"ל אלא רק בא"י; רק כאן יהיה לנו ביטחון אישי ופנימי.