קוד: יער לעומת נגריה בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: אראל
אל:
בתורה מתואר רוצח שוגג בדוגמה:
דברים יט5: "וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ
בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ, וּמָצָא אֶת רֵעֵהוּ, וָמֵת; הוּא יָנוּס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וָחָי
"
כלומר, רצח בשוגג הוא רצח שמתבצע במקום ציבורי, ששני אנשים מגיעים אליו מיוזמתם, ופעולה של אחד מהם גורמת בטעות למותו של השני.
מה קורה כאשר הרצח בשוגג מתבצע ברשותו הפרטית של הרוצח?
כלומר:
תנו רבנן: 'הנכנס לחנותו של נגר שלא ברשות, ונתזה בקעת וטפחה על פניו ומת - פטור (מגלות); ואם נכנס ברשות – חייב'.
מאי 'חייב'?
אמר רבי יוסי בר חנינא: חייב בארבעה דברים( אם לא מת אלא הוזק - נותן לו נזק, צער, ורפוי, ושבת, דהוה ליה פושע; אבל בושת – לא, דאינו חייב על הבושת עד שיתכוין; ורישא דשלא ברשות - פטור מד' דברים, דליכא פשיעה; אבל אנזק – חייב, כדקיימא לן 'פצע תחת פצע' - לחייב על האונס כרצון)ופטור מגלות, לפי שאין דומה ליער: יער, זה לרשותו נכנס וזה לרשותו נכנס; זה - לרשות חבירו נכנס.
אמר רבא: קל וחומר: ומה יער: זה לדעתו( שלא נטל רשות מחבירו)נכנס וזה לדעתו נכנס, נעשה כמי שנכנס לדעת חבירו וגולה, זה שלדעת חבירו נכנס - לא כל שכן!?
אלא אמר רבא: מאי 'פטור' – מגלות: דלא סגי ליה בגלות; והיינו טעמא דרבי יוסי בר חנינא: משום דהוי ליה שוגג קרוב למזיד( דאיבעי ליה לעיוני).
רב פפא משמיה דרבא מתני לה( לדרבי יוסי בר חנינא)ארישא[ ולא לגבי הסיפא: ואם נכנס ברשות – חייב ]:'הנכנס לחנותו של נגר שלא ברשות, ונתזה לו בקעת וטפחה לו על פניו ומת – פטור' אמר רבי יוסי בר חנינא: חייב בארבעה דברים( דהתם נמי פושע הוא: כיון דחזייה דעייל - איבעי ליה לעיוני)ופטור מגלות.
...
רב זביד משמיה דרבא מתני לה אהא: 'ומצא' - פרט לממציא את עצמו; מכאן אמר רב אליעזר בן יעקב: מי שיצתה אבן מתחת ידו והוציא הלה את ראשו וקיבלה – פטור; אמר רבי יוסי בר חנינא: פטור מגלות וחייב בארבעה דברים( דהוה ליה פושע שזרק למקום שבני אדם מצויים).