קוד: ה'ויתורים' של פרעה בתנ"ך
סוג: הבדלים1
מאת:
אל: פירושים וסימנים מכות מצרים
במכות צפרדע, ערוב, ברד, ארבה, חושך ובכורות נזכר שפרעה מוכן לשחרר את בנ"י:
אחרי מכת
|
פסוק
|
|
צפרדע |
|
|
ערוב |
|
|
ברד |
|
|
ההתראה על הארבה |
|
|
חושך |
|
|
מכת בכורות |
|
פרעה מוכן לוותר ולשחרר את בנ"י אחרי מכות קשות במיוחד שלא מסתיימות
מעצמן (התנין, הכינים והשחין היו מכות קלות יחסית; הדם והדבר היו מכות
קשות אבל הן הסתיימו מעצמן).
אבל הוא מתחרט מייד לאחר שהמכה מסתיימת - דבר שמעלה שאלה על אמינותם של מנהיגים בכלל... (לפרטים ע' במאמר
על ההבטחה המנהלית / אלישי בן יצחק, גיליון מכללת שערי משפט 153).
במאמר זה ננסה להסביר את הניסוח המדוייק של דברי פרעה בכל אחד מן המקרים:
" – הצפרדעים היו רק בגבול מצרים ולא בגבולות המדינות שמסביבה. למצרים היו סכסוכי-גבול עם המדינות השכנות, והצפרדעים הראו לכולם איפה עובר הגבול האמיתי של מצרים. פרעה פחד שזה יגרום למדינות השכנות לדרוש תיקוני-גבול, ולכן היה מוכן לשחרר את בנ"י מייד – העיקר שיוסרו הצפרדעים...הנה אנוכי נוגף את כל גבולך בצפרדעים
". מכת הצפרדעים התחילה מצפרדע אחת, כמו שכתוב "ואשלחה את העם ויזבחו לה'
" הצפרדע, שעלתה והתרבתה והתרבתה, הזכירה לו את עם ישראל, שירדו למצרים ב70 נפש והתרבו מאד. הוא קיווה שאם ישלח את עם ישראל, גם הצפרדעים, הדומים להם, ישולחו [סיגל];ותעל הצפרדע , ותכס את ארץ מצרים.
". הסבר: עד עכשיו פרעה חשב שהקב"ה נמצא רק במדבר ולא במצרים, ולכן בנ"י רוצים ללכת לזבוח לו במדבר (ע' ז16: "לכו זבחו לא-להיכם בארץ
שלח את עמי ויעבדוני במדבר"). אבל במכת הערוב נאמר לו שה' נמצא בכל הארץ (ע' "הערך החינוכי של המכות": "
"), ולכן הוא אומר: "אם ה' באמת נמצא בכל הארץ – אז אתם יכולים לזבוח לו גם כאן – אתם לא צריכים ללכת למדבר!". אחרי שמשה מסביר לו שזה בלתי אפשרי, "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ
" הוא אמנם מסכים שילכו למדבר, אבל דורש שלא יתרחקו מהארץ - "הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו?!
". [ המקור לא זכור לי ]הרחק לא תרחיקו ללכת
": כי במכת הברד התברר שמי שעומד – נשבר ("ואשלחה אתכם ולא תוסיפון לעמוד
", כלומר הצמחים הבוגרים, בעלי הגבעולים הקשיחים, נשברו) [סיגליה].והפשתה והשעורה נוכתה, כי השעורה אביב והפשתה גבעול
" (ט27) – ה' שייך לסוג של האלים הטובים. ולכן כשמשה אמר לו: "ה' הצדיק
" (י9) פרעה חשב שמשה עובד עליו, כי הרי הילדים לא מקריבים קרבנות, ואם בנ"י רוצים לקחת את הילדים שלהם – זה בטח כדי לזבוח אותם לה', וזה לא מתאים. ולכן אמר פרעה: "בנערינו ובזקנינו נלך, בבנינו ובבנותינו...
" – מצד אחד אתם אומרים שה' הוא אל טוב שעוזר לכם – "יהי כן ה' עמכם
" – ומצד שני אתם רוצים שאשלח אתכם את טפכם כדי לזבוח אותם, כלומר ה' הוא אל רע! (אחרי חטא העגל (שמות לב12), כשמשה מבקש מה' שלא ישמיד את עמ"י, הוא מתייחס לדברים האלה של פרעה, ואומר: "כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם
– אם תשמיד את עמ"י, המצרים יחשבו שאתה באמת אל רע ח"ו!)"למה יאמרו מצרים לאמור ברעה הוציאם?"
" – אם ה' הוא אל טוב – מספיק שהגברים ילכו לעבוד אותו! [מבוסס על רעיון מפירוש המלבי"ם, אבל הפוך]לא כן, לכו נא הגברים ועבדו את ה', כי אותה אתם מבקשים
". אבל מכיוון שהוא חושב שהילדים נועדו להיות קרבנות לה', הוא חושב שבנ"י לא צריכים לקחת גם צאן ובקר, ולכן אומר: "גם טפכם ילך עמכם
"...רק צאנכם ובקרכם יוצג